"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה מרצ צריכה לבחור במהרטה ברוך

,עודכן

אמנם אינני חבר מרצ ובעיקרון אינני בעד מעורבות של מי שאינם בעלי זכות הצבעה במפלגה מסוימת בבחירות הפנימיות של אותה מפלגה, אך מועמדותה של מהרטה ברוך רוזן בפריימריז במרצ הביאה אותי לחרוג ממנהגי.

את מהרטה הכרתי בעת שהרציתי לפני קבוצת גדולה של יוצאי אתיופיה בסמינר מנהיגות של קרן ברל כצנלסון. כולם היו אנשים איכותיים בעלי יכולת וחשוב מכך רצון עז לסייע, לא רק לבני הקהילה אלא לחברה הישראלית כולם. מהרטה נתגלתה לי מעל כולם. מנהיגה (כן כבר אז הייתה מנהיגה) עם רגישות אנושית יוצאת דופן, עם תחושת שליחות עמוקה, מאמינה בערכים סוציאליסטים, אינטליגנטית בעלת יכולת ביטוי יוצאת דופן , קשובה לצרכי הזולת, אשת משפחה וכן גם אם הדבר הוא מעין אוקסימורון לנבחר ציבור יש בה גם צניעות וביישנות כובשת לב.

מאז הכרתיה נפגשנו, מפעם לפעם. כל פעם נחשפתי לעוד איכות ולעוד ערך מוסף ציבורי אצלה. מין נרקיס בביצה. כאשר עמוד הענן ההולך לפני המחנה בשיח הציבורי הוא וולגרי, בוטה , פוגעני מהרטה ברוך מובילה קו שונה והלוואי ויחזור לחיינו הציבוריים. כאשר אתה נחשף לשקט שלה, לנועם הליכותיה לעושר הלשוני של שפתה מתגלית לעיניך עוצמה נדירה. סוג של כוח שקט שהייתה רוצה לראות במוסדות הנבחרים של מדינת ישראל.

חשבתי שאחרי כהונה מוצלחת כסגנית ראש העיר תל אביב יפו היא תתמודד על ראשות העיר ותציג פרופיל חדש ושונה של ראש עיר. מהרטה באצילות נדירה (ואולי כיוון שהמעיטה בכוחה וביכולתה) ציינה כי כיוון שהיא רואה עצמה כחברה אידיאולוגית במרץ אין בכוונתה לעזוב את המפלגה או לקרוא תיגר על מי שעומדת בראש הרשימה לעירייה. חשבתי שהיא טועה ובעיר כמו תל אביב סיכוייה להגיע להישג מרשים גדולים אך היא הייתה בשלה ועמדה על דעתה.

בימים האחרונים אף נחשפתי, לראשונה, לספור חייה המרתק. על תלאותיה בעלייתה ארצה. כמי שעסק בדוברות של הסוכנות היהודית בימי "מבצע משה" הכרתי מקרוב את שעבר על היהודים שהלכו רגלית מאות קילומטרים מאתיופיה למחנה המעבר בסודאן.

מחנה מעבר שהשהות בו הייתה לעתים סיוט גדול יותר מהדרך שהפילה חללים רבים ומהרטה עשתה זאת בגיל 10. על זה נאמר "מה שלא הורג מחשל". יתכן ואותו מסע ל"ירושלם" (כך קראו יהודי אתיופיה לבירת העם היהודי" ) עיצב את דמותה כמנהגיה רגישה לחיי הזולת. אמנם אינני רוצה להמליץ לחברי מרצ למי להצביע בפריימריז, אבל לפחות להאיר דמות שהייתי שמח לראות בכנסת הבאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר