"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

את הריבית כולנו נשלם

,עודכן

שר האוצר משה כחלון משאיר אדמה חרוכה. נתוני הגירעון והכנסות המדינה מלמדים שאין כיסוי לחלק מההמחאות הגדולות שחילק. בפעם הראשונה מאז 2003 סיימנו את חודש ינואר בגירעון שהסתכם ב־800 מיליון שקלים, לעומת עודף של קרוב ל־5 מיליארד שקלים בינואר 2018. אם המדיניות לא תשתנה, נסיים את שנת 2019 בגירעון של יותר מ־50 מיליארד שקלים. כדי לממן את הגירעון הזה נצטרך לקחת הלוואות, ואת הריבית כולנו נשלם.

בשנים הבאות יחריף המשבר התקציבי. בסוף 2019 יתבצעו שתי העלאות שכר בסקטור הציבורי בהיקף מצטבר של 3.65%, ואת העלות העיקרית שלהן נשלם החל מ־2020. קיימות עוד שתי העלאות של קצבאות לנכים, שעדיין אין להן מקור תקציבי. נוסף על כך, שר האוצר משתמש בטריקים כמו הוראות שעה לחלק מההטבות שנתן לציבור, כגון סבסוד צהרונים או הטבות במס. מדובר במיליארדי שקלים לשנה, והכסף יגיע מחשבון הבנק שלנו.

באותו יום שבו פורסמו הנתונים הודיע שר האוצר שהמדינה תקנה דירות רבות מקבלנים שלא הצליחו למכור אותן במחיר למשתכן. במקום לפעול להפחתת הגירעון, שר האוצר ממשיך להגדיל אותו ומסכן את דירוג האשראי של ישראל.

אפילו צעד מתבקש כמו העלאת גיל הפרישה לנשים, צעד שיגדיל את הפנסיה של הנשים ויקטין את ההוצאות של המדינה על קצבאות זקנה, כחלון לא העביר. תוחלת החיים הצפויה לאישה שכיום היא בת 62, היא יותר מ־25 שנה. מאיפה יגיע הכסף לשלם קצבאות לנשים? המדינה עוברת שינוי דמוגרפי שבמסגרתו שיעור המבוגרים גדל - מה נעשה כשייגמר הכסף, נחזיר את הנשים בגיל 80 לשוק העבודה? נקצץ בסל התרופות?

דוגמה לנזקים של מדיניות שר האוצר מגיעה מנתוני הגבייה של מס רווחי ההון מניירות ערך. הגבייה הסתכמה ב־7 מיליון שקלים ברוטו, שזו ירידה של יותר מ־90% לעומת החודש המקביל ב־2018. שר האוצר החליט לא להפחית את מס רווחי ההון - למרות מחקר של ד"ר רועי שטיין מבנק ישראל שמצא שהעלאת המס הקטינה את הגבייה, החריפה את המשבר בבורסה ופוגעת בהכנסות המדינה.

מחזור המסחר הממוצע ליום, בכל המניות שעדיין נסחרות בבורסה, הסתכם בחודש ינואר ב־900 מיליון שקלים בלבד, שזו ירידה של 20% לעומת הממוצע ב־2018. ברוב המניות כמעט לא מתקיים מסחר.

כתוצאה מהמשבר בבורסה, חברות פיננסיות, כמו בנקים וחברות ביטוח, משלמות פחות מסים למדינה, הצריכה הפרטית נפגעת, אין כמעט הנפקות בבורסה ויותר חברות עוזבות והן לא תחזורנה. צריך לקוות ששר האוצר הבא יחזיר את המשק הישראלי לקצב צמיחה גבוה ולגירעון נמוך.

אלי שני הוא כלכלן ומשקיע פרטי בבורסה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר