"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדרך לתואר עוברת באולד סקול

,עודכן

1 כמה נעים לנצח משחק כדורסל עם סגנון שמעקמי־אף סדרתיים אוהבים לקרוא לו מיושן. אבל כזה הוא גיא גודס, אחד שזוכר איך נראה מגרש כדורסל עוד לפני ששורטט קו השלוש. על כן, בניגוד לטרנד הכדורסל העולמי, עם מחצית ראשונה זוועתית שכללה 1 מ־14 לשלוש וגרמה לכיסאות הריקים בארנה הירושלמית לדמוע, גודס מצא במחצית השנייה את הדרך להביא את מכבי ראשל"צ למרחק משחק אחד מתואר.

המהפך שהחל עם כניסתו לתפקיד מקבל ממשות, מרחק נגיעה מהגביע. אתמול, כשאחוזי הקליעה של קבוצתו לשלוש חפפו את מספר המנדטים הצפוי של מפלגת העבודה, ורגע לפני שנשקלה ברצינות האפשרות להוציא את מרב מיכאלי על חסימות לקליעה, הוא סיפק לקבוצה שלו אפשרויות התקפיות נוספות.

הן אולי לא מתכתבות עם דוקטרינת גולדן סטייט, אבל הן היו מרעננות בפשטות היחסית שלהן, כמו משחק עם הגב לסל של דיימון סימפסון (נהדר), בידודים עם הפנים לסל של אלכס המילטון, משחק בין גבוהים, ריבאונד התקפה אגרסיבי והגנה רצחנית שהוציאה את הפועל ת"א, המוגבלת התקפית ומוגבלת עוד יותר בעמודת האופי, משיווי משקל.

ומה אתם יודעים, גם אז השלשות התחילו להיכנס. מתברר שלפעמים לא חשוב כמה שלשות קולעים, אלא מתי קולעים אותן. לחובבי החוק הרוסי נזכיר שהישראלים של ראשל"צ, אלה שחשבנו בתחילת העונה שיהיו כינור ראשון והזרים רק יעזרו להם, היו אתמול אחלה צוות מסייע. עולם כמנהגו נוהג.

2 דני פרנקו, לעומת זאת, נותר נטול מלכים וחיילים על לוח השחמט. זו היתה תצוגה מביכה של חוסר מנהיגות וחוסר הבנה טוטאלי של גודל המעמד, מבחינת השחקנים המובילים בקבוצה. הפועל ת"א נראתה כמו קבוצת תחתית שזקוקה לרענון בכל העמדות, ונטולת גישה תואמת לאירוע. הרי עוד לא נולד הנגר שיבנה למועדון הזה את ארון הגביעים שלה, ולכן הנונשלנטיות הכעיסה גם כאלה שלא נחשבים לאוהדיה. כאילו חצי גמר גביע זו אליפות עולם בג'ודו שנערכת פעם בשבועיים.

זה התחיל עם עבירות מהירות וזולות של ריצ'רד האוול, שאם איי.קיו כדורסל היה קריטריון לקבלת אזרחות - הוא היה נותר פליט נצחי, המשיך ברביב לימונד וג'מאל שולר בערב התקפי זוועתי (5 מ־19 ביחד), והמשיך בחוסר יכולת לייצר אקס־פקטור שישנה מומנטום, מהספסל או מהקווים, בשינוי הגנה או בהרכבים יצירתיים.

הדבר היחיד שחיובי כרגע בהפועל ת"א זה הבמה שמקבל תומר גינת בדרכו למקומות ירוקים יותר, כאלה שבאמת נאבקים על תארים ומרפדים את חשבון הבנק. הרי מי ירצה להישאר במקום של גמדות מנטלית, שמשחקת כמו קבוצה שבעה? הפועל ת"א תסיים את העונה הזו עם כלום נוסף. ושוב, עולם כמנהגו נוהג.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר