אחת התופעות המשמחות והמעודדות שהתרחשו בכנסת ה־20, היא שכיהנו בה יותר נשים מאשר אי פעם. מאז הקמתה ב־1949 גדל באיטיות אך בהתמדה מספר הנשים בכנסת. בכנסות הראשונות היו פחות מעשר נשים. לאחר מכן גדל מספרן ל־15 ויותר.
בכנסת ה־16 וה־18 היו כבר 25 נשים, אך לאחר מכן שוב חלה נסיגה במספרן. בכנסת היוצאת כיהנו 37 נשים, מספר שיא. לא היתה מפלגה שלא היה בה ייצוג לנשים, זולת המפלגות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה.
היעד החשוב שאליו יש לחתור הוא ש־50% מנבחרי הציבור יהיו נשים, כשיעורן באוכלוסייה - מה גם שהמציאות מוכיחה שמרביתן חברות כנסת טובות, רציניות ומשקיעות יותר מהח"כים הגברים. דוגמה בולטת לכך היא שיאנית החקיקה בכנסת ה־20, ח"כ שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי לשעבר), שהצליחה להעביר 13 חוקים חדשים בקריאה שנייה ושלישית.
לעומת זאת, אחת התופעות המדאיגות בכנסת היוצאת היתה ההידרדרות התלולה ברמת השיח ובהתנהגותם של הח"כים, שחלק מהם התנהגו והתבטאו בגסות ובבוטות נגד ח"כים מסיעות אחרות ונגד עובדי ציבור נאמנים.
ידיה של ועדת האתיקה, בראשות השר יצחק וקנין (ש"ס), היו עמוסות עבודה, והיא נאלצה להרחיק ח"כים מדיוני הכנסת (הבולטים שבהם היו הח"כים אורן חזן מהליכוד וחנין זועבי מהרשימה המשותפת, שהורחקו כל אחד לשישה חודשים מדיוני הכנסת).
התנהגות זו של הח"כים פגעה בשמה הטוב ובתדמיתה הציבורית של הכנסת, ושום סרטון בתשלום שמפיקה הכנסת ומקרינה בערוצים המסחריים לא ישפר את תדמיתה, כל עוד ח"כים יתנהגו בכנסת בצורה מבישה.
החקיקה העסיקה את הכנסת ה־20 בחלק נכבד מהדיונים במליאה ובוועדות, כפי שהיה גם בכנסות קודמות. מי שעוקבים אחרי הליכי החקיקה בכנסת מבחינים שבכל כנסת משכללים הח"כים את השיטות שלהם לקדם את יוזמות החקיקה. עבור הח"כים מהאופוזיציה זו משימה קשה הרבה יותר לקדם הצעות חוק פרטיות, משום שוועדת השרים לחקיקה איננה נוטה לאשר הצעות חוק שלהם. לכן הם נוהגים לצרף להצעות החוק שלהם ח"כים מהקואליציה.
בטבלת המחוקקים המצטיינים בולטים - אחרי מועלם־רפאלי - יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שהעביר 12 חוקים; ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) עם 11 חוקים חדשים; יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם (הליכוד) - עשרה חוקים, ואחריהם הח"כים דוד ביטן (הליכוד) ואורי מקלב (יהדות התורה) עם 8 חוקים כל אחד.
הכנסת היוצאת העבירה חוקים רבים בעלי חשיבות ומשמעות רבה, שהחשוב שבהם הוא חוק יסוד הלאום שיזם ח"כ אבי דיכטר (הליכוד). החוק, כידוע, מעורר ביקורת ציבורית רבה, בעיקר מצד הציבור הערבי והדרוזי, ובג"ץ עומד לדון בעתירות שהוגשו נגד אישורו.
הכנסת ה־20 גם מילאה תפקיד חשוב בפיקוח ובביקורת על הרשות המבצעת. ועדת החוץ והביטחון, ובעיקר ועדות המשנה שלה, עשו מאחורי הקלעים עבודה חשובה בנושאים ביטחוניים רגישים. גם הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) מילאה תפקיד משמעותי במתן גיבוי למבקר המדינה נוכח המתקפות נגדו ודיונים מעמיקים על דו"חות הביקורת. גם ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ איתן כבל (עבודה) וועדת החוקה, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), עבדו במסירות וביעילות רבה.
יש לקוות שהח"כים החדשים שייבחרו לכנסת ה־21 יביאו לשיפור משמעותי בהתנהגות הח"כים וברמת השיח שהם מנהלים, ושלוועדת האתיקה לא תהיה תעסוקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו