כל תקוות השמאל מתמצות כרגע במנדלבליט

אמש צפיתי בחדשות הטלוויזיה וחשתי תסכול עמוק. בטוחני שאזרחים רבים שותפים לתחושה שלי. במשך שנתיים לעיתונאי השמאל בטלוויזיה נמסרו הדלפות בלתי פוסקות מחדרי החקירות וההתייעצויות עם היועץ המשפטי לממשלה. בכירים במשרד המשפטים, בכיר בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, חוקרים בכירים במשטרה, הדליפו ללא הרף מתוך מטרה אחת בסיסית, להוביל לחילופי שלטון באמצעות רשויות אכיפת החוק. הראיון של היועמ"ש עם דנה וייס, והיכולת שלה לצטט אותו באמצעות "מקורבים" - חמורה ביותר, ומזכירה את הראיון העגום של המפכ"ל לשעבר אלשיך עם אילנה דיין.

בכירים לשעבר, כולל שופטים עליונים, התגייסו למקהלה מתוזמנת על מנת להוביל את היועמ"ש לדרך ללא מוצא שתכריח אותו להגיש כתב אישום חמור. בתולדות המדינה לא היה מקרה דומה, שבו מערכת אכיפת החוק ותקשורת עוינת התגייסו באופן כה מובהק כדי להפיל ראש ממשלה.

ישראל מצויה בעיצומה של מערכת בחירות מהמעניינות בתולדותיה. המדינה בצומת דרכים. הבחירות יקבעו האם ישראל תמשיך להתעצם, להוביל מהלכים היסטוריים של הסדרים אזוריים רבי משמעות ובעיקר האם ישראל תהיה, על פי חזון מקימיה, מדינת הלאום של העם היהודי לנצח נצחים, או עוד מדינת כל אזרחיה כמו רבות על פני הגלובוס?

כבר שנים, הושקעו מיליוני שקלים ודולרים, של בעלי הון ישראלים, עמותות ומדינות זרות, על מנת לקדם את חזרת השמאל לשלטון. רוב כלי התקשורת נרתמו בנפש חפצה למשימת חילופי הנהגת המדינה. מבוקר עד ערב אזרחי ישראל שומעים בכלי התקשורת כמה שקשה לחיות כאן, אין לאנשים מה לאכול, מיליונים חיים בעוני מנוול, ישראל מבודדת מדינית, לצבא אין רצון להילחם, לצעירים אין מוטיבציה, מחיר המילקי יקר, ברלין מתמלאת בצעירים ישראלים ובגלל מחירי הדיור משפחות שלמות עברו לגור בפחונים או בקרטונים כמו במנהטן. במצח נחושה ובכוונת מכוון התעלמו מההישגים הכבירים של מדינה קטנה בשולי המזרח התיכון, שבתוך עשור הפכה להיות מעצמה מובילה בעולם. מעצמה בכל תחום של החיים המודרניים. ברוח הבולשביזם המוכר מנסים לשכנע שכמה שיותר גרוע יותר טוב.

היאוש של השמאל התגבר מתוך הפנמה שההשקעות האדירות על סף ירידה לטמיון. רוב האזרחים מזהים את הישגי המדינה ויודעים בדיוק מי הוביל אותם. במקביל האליטות הישנות של השמאל לא מצליחות להוציא מתוכן הנהגה רצינית בעלת יכולת שמסוגלת להתמודד עם הנהגת הימין בהובלת נתניהו. גם מצביעי שמאל מודים ברגע של אמת, שאין להם אלטרנטיבה מנהיגותית ראויה. שמאל שמשוכנע שיש לו מונופול על התבונה, התרבות, האקדמיה והמשפט, כבר שנים לא מצליח לאתגר את נתניהו בראש ממשלות ימין. מועמדי השמאל מעדיפים להסתתר מאחורי עמימות ושומרים על זכות השתיקה.

בנסיבות אלה לא נותר לתקשורת ונציגיה בפוליטיקה, לתלות את יהבן ב"תיקי נתניהו". חזקת החפות נקברה, הראיות לא חשובות, אין צורך בשימוע או בביהמ"ש. אין משמעות ליושרה, לאתיקה מקצועית ולהליך הוגן.

כל תקוות השמאל מתמצות כרגע במנדלבליט. כל החלומות, השאיפות והאשליות תלויות בו. התקשורת ומגויסיה מתחום המשפט, מפעילים עליו לחץ בלתי רגיל, כמעט בלתי אנושי. לא רוצים לאפשר לו בחירה. לא קשה להעריך מה יעשו לו הצדקנים והטהרנים אם יחליט שלא להגיש כתב אישום על שוחד. שלא בטובתו ובטוחני שגם נגד רצונו הוא נגרר לתוך הזירה הפוליטית. אין נזק יותר גדול למערכת אכיפת החוק מאשר כניסתה לתוך מערכת בחירות.

למרות הלחץ האימתני של התקשורת אני עדיין מקווה שהיועץ יוכל להתמודד איתו. אין ספק שיש חובה לברר את העובדות עד תום, אולם עיתוי פרסום החלטת היועץ לפני בחירות, ובטרם השלמת שימוע, בעייתית ביותר. חוכמת העיתוי היא מרכיב מרכזי בתבונה האנושית. החלטה על הגשת כתב אישום זמן קצר לפני בחירות עלולה לגרום נזק בלתי הפיך למערכת אכיפת החוק בישראל. אין לי ספק שמנדלבליט מבין את המשמעות של העברת ההכרעה בתיקי נתניהו לציבור ביום הבוחר, כשברור לציבור מה המניעים של התקשורת והשמאל בהאצת ההכרעה. עיניה של אלת הצדק מכוסות, יש רגעים שכדאי להוריד את הכיסוי על מנת להגשים את הצדק.