"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נחוצה רפורמה בלימודי הנהיגה

,עודכן

בכניסה לעיר חלם היה מתוח גשר רעוע המט ליפול, שכל המניח עליו את כף רגלו שׂם את נפשו בכפו. מדי שנה גרם, רַחְמָנָא לִצְלַן, למותם ופציעתם הקשה של אין סוף צדיקים. ישבו חכמי הכרך על המדוכה ואחרי דין ודברים ממושך הגו רעיון מקורי לפתרון הבעיה: הלכו ובנו בית חולים מתחת לגשר המסוכן, לטיפול מסור ומידי בנפגעים הרבים.

החכמים בימנו נטלו את ההמצאה הנבונה של אבותיהם מאותה עת והכריזו, כי אוחז בהגה שעובר את מבחן הרישוי - הבודק רק מִצְעָר מתוך מיומנויות הנהיגה הנדרשות לפי תכנית הלימודים שהם עצמם כתבו - לא יהיה רשאי לאוחז בהגה בגפו במשך שישה חודשים, עד שלא יַמְצִיא חתימה של אחד ההורים, שיצהירו כי נסעו בחברתם של יוצאי חלציהם ומצאו אותם ראויים לאחוז בהגה בכוחות עצמם. זה בית החולים הראשון שחכמי התחבורה הגו.

נהגי ישראל, ובכללם הורים, אינם בקיאים בכל מיומנויות הנהיגה. מחקר מעשי הוכיח שרק 7% מכלל נהגי משאיות מקצועיים במדינת ישראל שולטים בכל המיומנויות, שלא לדבר על נהגי רכב פרטי שאחוז שליטתם נמוך ודאי יותר.

במקרה אסון, טבעי להטיל את האחריות על כוחות חיצוניים במקום להאשים את עצמך. אך את השאלה הזו צריך לשאול עכשיו: בידי מי עדיף להפקיד את מלאכת ההכשרה, בידי נהג "ממוצע", או בידי מומחה?

צעיר או צעירה אשר חייהם חשובים להוריו החפצים לישון בנחת בלילות, יבקשו מהמורה להכשירם לשליטה בכל 52 מיומנויות הנהיגה ולא לשלוח אותם להבחן בתום 28 שיעורי מינימום, שהם בית החולים השני שנבנה על ידי חכמי חלם בני דורנו. בתום הלימודים יִבָּחָנו התלמידים על ידי בוחנים שהוכשרו במיוחד למטרה זו ואושרו על ידי מנהל אגף הפיקוח על מורי הנהיגה, בוחני הרישוי וקציני הבטיחות במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

רק הללו בקיאים בכל המיומנויות. בוחני נהיגה רגילים לא הוכשרו, למגינת הלב, לבחון את כולן. גם משך הזמן שהוקצב למבחן רשמי, אינו מספיק למטרה זו.

ואולי נתחיל את המיזם הניסיוני בליווי אקדמי, שייבחן באופן אמפירי, מבוקר ושיטתי את השיפור. רק מחקר רציני יוכל להצביע על ההבדל שבין למידה, הכשרה ובחינה מעמיקים ויסודיים, לבין איכות הנהגים מתוצרת מסלול ההכשרה הקיים כיום, שמפירותיו הארורים שבענו.

הצלחת מחקרנו תסיר את העומס מעל בתי המשפט, תקצר את ההמתנה הממושכת למבחני הנהיגה, תוריד את הנטל מעל כתפי הורים לנסוע עם ילדיהם מחצית השנה, ולחתום על היתר להרוג או להיהרג.

אורי אדלמן הוא ד"ר לחינוך

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר