כבוד האישה

האונס הקבוצתי האכזרי של הסטודנטית הצעירה הפך, אחרי מותה בבית חולים בסינגפור, לרצח קבוצתי. צעירים הודים המומים וכואבים ממשיכים למחות ולהפגין, אף שהם יודעים שביום אחד יהיה קשה לשנות עובדה בסיסית: קשה להיות אישה בהודו. הדמוקרטיה הגדולה בעולם שכחה לכבד נשים.

מעמד האישה, ובעיקר כבוד האישה, הפכו מאז התקיפה האכזרית באמצע החודש לנושא הבוער היום במדינה. השלטונות מבטיחים להקשיח את העונשים נגד אנסים ולהגביר את ההגנה על נשים, אבל עד אז - הזעם בהודו עצום. דומה שהודו הצטרפה לתנועת המחאה העולמית, אבל לא בנושא הכלכלי אלא בנושא מוסרי וערכי. ראש הממשלה מנמוהן סינג, מבין, לדבריו, את תגובתה הלגיטימית של "הודו הצעירה" השואפת ל"שינוי אמיתי". צעירים הודים מוחים לא על יוקר המחיה או על פיגועי טרור. המאבק הוא על כבוד האישה, וגברים רבים שותפים למחאה הכואבת. ששת התוקפים באוטובוס באותו לילה נורא ב-16 בדצמבר בניו דלהי הכפישו את תדמיתה של הודו. המפגינים הצעירים, במחאתם, משקמים אותה.

אין ספק שהסיפור המצמרר של הסטודנטית הצעירה (23) יגיע יום אחד לאקרנים. הצופה יצפה בסרט המבוסס על סיפור אמיתי. הוא יראה על המסך זוג הורים הודים מוכרים את אדמתם כדי לממן את לימודי בתם האהובה בבירה ניו דלהי. הצעירה תעלה לאוטובוס אחרי בילוי בקולנוע עם חבר כדי לשוב הביתה. באוטובוס יהיו עוד שישה צעירים מלבדם. הנסיעה תהפוך לסיוט. התוקפים לא יחסכו דבר מהצעירה המסכנה. הודו מזועזעת מאחר שהאוטובוס נסע שעות ארוכות ועבר בדרך כמה מחסומים משטרתיים במהלך התקיפה. "התפוז המכני" בגירסה הודית.

האלימות נגד נשים בהודו היא כבר מזמן מכת מדינה. מבין 329,256 הפשעים האלימים שעליהם דווח במדינה ב-2011, 90 אחוזים בוצעו נגד נשים. נאנסות רבות כלל לא פונות למשטרה. רק שלשום שוסף גרונה של תלמידת תיכון בת 15 אחרי אונס קבוצתי במחוז אוטאר פראדש (המחוז הצפוני), שממנו באה גם קורבן האוטובוס. צעירה נוספת בת 17 התאבדה שלשום, לאחר שבתחנת המשטרה ניסה אחד השוטרים לשכנע אותה להינשא לאחד האנסים. אין גבול לזוועה. ובגלל זה בדיוק יורדים הצעירים לרחובות. הם רוצים לשים לכל הגברים גבולות כשהם רואים אישה. מיליארד תפילות נישאו במשך 13 יום כדי לסייע בהצלת חייה של הנאנסת. הן לא עזרו. אבל מחאה של עם שלם אמורה אולי להיות נקודת פתיחה בשינוי הכרחי.

"היכן שיש אהבה יש חיים", אמר מהטמה גנדי. באותו אוטובוס, באותו לילה בניו דלהי, היו רק שנאה ומוות. גנדי התנגד תמיד לנקמה ("עין תחת עין וכולנו נהיה עיוורים"). הפעם הצעירים ההודים, הדורשים עונש מוות לתוקפים, לא מסכימים עם גנדי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו