"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פוליטיקאית עם כוח, לא "אישה"

,עודכן

לא כל מעשה מכוער כלפי נשים הוא "מיזוגיניה". המעשה של אבי גבאי כלפי ציפי לבני הוא לא "פגיעה בכל הנשים בישראל". מדובר בפוליטיקה; לא בשנאת נשים ולא בפטריארכליות.

לבני היא פוליטיקאית מנוסה. הקריירה שלה מורכבת מעשרות רבות של מהלכים פוליטיים, חלקם לא ממש מעוררי כבוד. ארבע מפלגות היא עברה, יותר מכל פוליטיקאי אחר במערכת. כשהוגש דו"ח וינוגרד על מלחמת לבנון השנייה, היא היתה שרת חוץ, וכבר אז האשים אותה רה"מ דאז, אהוד אולמרט, שהיא חותרת תחתיו.

את מפלגת קדימה היא נטשה, ברגע שהפסידה בבחירות המקדימות לשאול מופז. היא הותירה אחריה חובות עצומים ופירקה במו ידיה את הפלטפורמה, שהעניקה לה סיכוי להיות ראש ממשלה. עם יצחק הרצוג ניהלה מו"מ קשוח ולא מתפשר, פוליטי, לא ממש ערכי. גם ביחס לאבי גבאי היא בדקה, כיצד מחליפים אותו; סביר להניח שהיא לא רק רצתה לדעת.

וזה בסדר. אדם שרוצה להיות חלק מהמערכת הפוליטית חייב להיות, בראש ובראשונה, פוליטיקאי. כל המילים היפות על פוליטיקה אחרת, אינן תופסות ביום פקודה. פוליטיקה היא מקצוע שמחדד את המחשבה, אבל משחית את הנפש.

לבני שיחקה במשחק הזה טוב מהרבה פוליטיקאים אחרים. מה היה סוד קסמה? במחנה השמאל החבוט והמותש כל מי שמשתמש, עדיין, בצמד המילים "הסדר מדיני" מקבל אוטומטית שלושה מנדטים, ואם מוסיפים את המילה "שלום" מגיעים כבר לחמישה. אנחנו כה עייפים ורעבים ומצפים לאות, שמוכנים להסתפק באמירה לגבי חשיבות ביהמ"ש העליון. די בכך שמישהו חושב שלא שכחנו מה זה להיות יהודים, כדי להיחשב משיח.

אם בודקים את הביצועים העובדתיים של לבני, מגלים שהיתה חברת כנסת נטולת השפעה ושרה בממשלת נתניהו למשא ומתן לא קיים. בשורה התחתונה אין לה מה להלין על בוז פומבי למספר שתיים. בתקופת קדימה, בזמן שמופז ניסה לדבר על אחדות המפלגה ותוכניתו המדינית, היא היתה זאת שסיננה "נפלא" מגחך, תוך שהיא נהנית מאיתרוג תקשורתי.

אז נכון שהאופן שבו אבי גבאי נפרד ממנה לשלום, לא היה אלגנטי במיוחד. להפך, מדובר במהלך גס רוח שאפשר וצריך היה לעדן ולעגל את קצותיו. אבל מכאן ועד לצייר את המהלך כשנאת נשים, המרחק גדול. סך הכל פוליטיקה.

אין מספיק נשים בעולם הפוליטי, אבל אלה שנכנסות אליו חייבות להבין את כללי המשחק. ברגע שהן מציגות מהלכים פוליטיים כמיזוגיניה, זה מחליש אותן כפוליטיקאיות ואותנו הנשים כקבוצה. נוקטים נגדך מהלך פוליטי כי את כוח פוליטי, לא כי את אישה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר