התרופות והטכנולוגיות החדשות שנכנסו אתמול לסל שירותי הבריאות בעלות של 300 מיליון שקלים נוספו לסל שכבר קיים וכולל אלפי תרופות וטיפולים רפואיים בעלות שנתית של כ-5 מיליארד שקלים. אין ספק שמדובר בתוספת משמעותית לאיכות השירות הרפואי בארץ שמחויבות לספק כל קופות החולים לאזרחי המדינה. לפי הערכות משרד הבריאות, כ-300 אלף ישראלים יקבלו את הטיפולים, הבדיקות והתרופות החדשות שיתווספו השנה. קיימת הסכמה רחבה בקרב בכירי מערכת הבריאות כי סל שירותי הבריאות בישראל הוא מגוון, רחב ואיכותי מאוד, גם בהשוואה למערכות בריאות מתקדמות במדינות המערב. ואולם, חשוב לזכור כי התרופות החדשות שנבחרו להתווסף לסל שירותי הבריאות נבחרו מתוך מאות תרופות אחרות שהוגשו השנה לדיוני ועדת הסל בתקציב של כ-2 מיליארד שקלים. בכירים במערכת הבריאות מעריכים כי התקציב השנתי הנכון לעדכון התרופות החדשות לסל צריך להיות בין 500 ל-600 מיליוני שקלים, כדי שסל הבריאות של מדינת ישראל יישאר ויישמר כסל מעודכן ואיכותי ויאפשר טיפול רפואי מתקדם לכל תושבי המדינה. אבל שאלת תקצוב הסל היא כידוע שאלה של מקח וממכר פוליטי ושל סדר העדיפויות של הממשלה. אתמול אמר סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, שהאתגר של הממשלה הבאה שתקום בישראל בעקבות הבחירות הוא לשמור על איכות הסל הציבורי-ממלכתי של שירותי הבריאות, וכדי לעמוד באתגר הזה יש לקבוע מנגנון קבוע של עדכון התקצוב השנתי של התרופות בסל, שיעמוד בדרישות המקצועיות של אנשי מערכת הבריאות. ואכן ראוי שהממשלה הבאה תאשר מנגנון תקציבי קבוע לעדכון הסל. ואולם, נוסף על תקצוב קבוע של התוספת לסל שירותי הבריאות, על משרד הבריאות יש חובה סוף סוף לפעול באופן הרבה יותר נחוש, רצוף ומשמעותי כדי לבדוק איך בדיוק קופות החולים מממשות את התקציב האדיר שמועבר אליהן לצורך סל התרופות. משרד הבריאות חייב שיהיו לו באופן קבוע תשובות לשאלות הבאות: האם קופות אכן מוציאות את כל התקציבים שמוקצים להן עבור התרופות השונות? האם כל החולים שהיו אמורים לקבל את התרופות מקבלים אותן? והאם, כפי שכבר אירע בעבר, יש תרופות שהוכנסו לסל, אבל בפועל אינן ניתנות לחולים, אף שהקופות ממשיכות להיות מתוקצבות כאילו החולים מקבלים אותן באופן סדיר?
