איכות הסביבה: סטטוס קוו מדאיג

החודש התקיימה בדוחא שבקטאר אחת הוועידות החשובות בתחום השמירה על הסביבה העולמית - ועידת האו"ם הבינלאומית לטיפול במשבר האקלים (UNFCCC). לוועידה זו משמעות לגבי כל אחד ואחד מאיתנו ולגבי צאצאינו, אפילו לגבי כדור הארץ כולו. למרות זאת, הוועידה ננעלה באכזבה גלובלית ובהישגים קלושים.

ב-1992 אומצה אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים, וב-1997 נחתם פרוטוקול קיוטו לצמצום פליטות גזי חממה, אשר תוקפו יוארך בתום שנה זו. ישראל היא צד בפרוטוקול מפברואר 2004 ומחויבת לתרום למאמצים העולמיים להפחתת פליטות גזי חממה. ב-2009 התכנסה בקופנהגן אחת מוועידות האקלים החשובות ביותר, שבה היו אמורות המדינות להחליט על מתווה ברור להפחתת פליטות גזי חממה ועל יעדים ברורים להפסקת התחממות כדור הארץ, בעידן שאחרי קיוטו. אלא שוועידה זו הסתיימה ב"הכרה" רפה במה שמכונה "הסכמת קופנהגן". לפני פחות משנה נערכה ועידת ריו, שגם היא לא הצליחה להביא להישגים משמעותיים ולפריצות דרך מחייבות, ושוב נעדרו יעדי צמצום פליטה מחייבים ותאריכי יעד לעמידה בהם.

נניח לרגע את הבמה הבינלאומית ונביט בעצמנו. איך שלא נסתכל על זה, אנו עדיין "חצי סיכה על מפת העולם", גם במובנים של כמות פליטות גזי חממה. מנגד, עם השנים הפכנו למפלצת מערבית זללנית ומזהמת. אוכלוסיית ישראל גדלה לכמעט 8 מיליון נפש המאוכלסים בצפיפות, בין השנים 2000 ל-2008 גדל ייצור החשמל מ-41.4 ל-54.5 מיליון קילוואט ועימו גם שיאי הביקוש לחשמל, מספר כלי הרכב הפרטיים וצריכת הדלק המזהם, שנסקה בשיעור חד. אנו חווים תופעות אקלימיות קיצוניות שמקורן בשינויים אקלימיים גלובליים: ב-2000 ירד השלג הכבד ביותר בנגב וחודש יולי היה החם ביותר (בירושלים עד 41 מעלות), ב-2010 נרשם הקיץ החם ביותר, וזה רק על קצה המזלג.

השפעות האקלים מורגשות גם אצלנו, אך לצערי דוחא לא תביא את הפתרון. נציגי 200 המדינות המשתתפות לא הצליחו להגיע, שוב, למתווה ברור עם יעדי הפחתת פליטות ברורים. המטרה העיקרית - החלפת אמנת קיוטו המסתיימת, נכשלה, והמדינות הסכימו על הארכתה בלבד (עד 2020). שוב הוכח לנו כי המין האנושי לא מסוגל לקבל החלטות קרדינליות, אף שהדברים נוגעים לקיומו של המין עצמו.

ולמרות הכל יש מקום לאופטימיות. אט אט אנו וגם קברניטי המדינה עוברים תהליך של התפכחות סביבתית, ובסופו של עניין אי אפשר להישאר אדישים. הכל צריך לבוא מהאזרחים הקטנים. כל אחד, בחלקת האלוהים הקטנה שלו, צריך לחשוב גלובלית ולפעול לוקאלית. אם ננהג כך, נוכל להביא לשינוי אמיתי ולהבטיח לדורות הבאים כדור ירוק יותר.