התל-אביביות יכולות לזחול בשקט לאליפות

1 תקוות לחוד ומציאות לחוד. לאור הריצה היפה של עירוני ק"ש ומכבי חיפה בתקופה האחרונה, קיווינו לראות קצת כדורגל במשחק המרכזי בקריית שמונה. נכון שמדובר על תקופה טובה בעיקר מבחינת התוצאות ופחות מבחינת הכדורגל, אבל הציפיה היתה שהקבוצות שצוברות ביטחון ישפרו גם את איכות המשחק שלהן.

על המגרש ראינו יכולת ירודה מצד שתי הקבוצות, מה שהוביל לאחד ממשחקי הנפל של העונה. מכבי חיפה הגיעה למשחק כמו קבוצה קטנה שיוצאת למשחק נגד האלופה. החלק השני של המשפט הוא עובדה, אבל החלק הראשון מטריד במיוחד כי הוא לא מתאים לקבוצה כמו מכבי חיפה; לשחק בצורה כה אנמית ושבלונית כשהמטרה העיקרית היא לנטרל את היריבה. לקבוצה הזאת יש מסורת וגאווה. לבוא כל כך קטנים למקום שעד לפני שנתיים היה מארח את הירוקים רק למשחקי ראווה זה לא מתאים.

2 בערב העגום הזה של הירוקים לא ראינו שום דרך. אי אפשר לזכור שום התקפה מסודרת או שתי מסירות רצופות בחלק הקדמי. אולי הבעיה היא שבונים על בוקולי שחזר מקצה היציע לבנות את המשחק. זה עבד טוב נגד מכבי ת"א, אבל זה לא עבד אמש וזה גם לא יכול לעבוד לאורך זמן. כשהחלופה היא חן עזרא שמצטיין בריצה עם הראש בקיר, גולסה שנעלם וקטן שבלט בעיקר בלחימה, כבר לא ברור מה עדיף. בכל מקרה, מוטב שקטן יחזור להתרכז בהתקפה כי לוחמים אפורים יש מספיק בסגל. בלי התרומה שלו בחלק הקדמי חיפה לא מסוגלת להגיע למצב כיבוש. למזלה של חיפה יש לה בלם כמו צ'וצ'אליץ', שהוא ברמה אחת מעל חבריו. בזכותו המשחק הזה לא הסתיים בהפסד. אז מכבי חיפה לא ספגה, אבל עם כדורגל עצוב כזה היא לא תגיע לשום מקום.

3 גם קריית שמונה לא תרצה לזכור את המשחק הזה. מבחינה הגנתית, המערך של ברק בכר עבד היטב, והתוצאה היא המשחק הקל ביותר של דני עמוס זה הרבה זמן. התקפה? מזה ראינו מעט מאוד אצל הקריה. בתל אביב יכולים לחייך. עם יריבות כאלה אפשר להמשיך לזחול בשקט לעבר התואר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו