הלקח מפרשת אפי נוה: להפריט את הלשכה

כתב האישוםשהוגש אתמול נגד יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה מושך תשומת לב רבה בגלל הפרטים הרכילותיים והדרמטיים שלו: עורך הדין העשיר והמקושר, המאהבת הסודית, סכסוך הגירושים, ההתחמקות בנתב"ג והסוף בבית המשפט. חומרי גלם מעולים לסדרת נטפליקס או סרט של האחים כהן.

אבל מאחורי ערפל הפרטים הצהובים מסתתר הסיפור האמיתי והחשוב באמת: לשכת עורכי הדין והכוח הלא סביר ולא מרוסן שהיא מעניקה לעסקניה ולראשיה.

לשכת עורכי הדין, גוף הפועל בניגוד עניינים מובנה מעצם הגדרתו, הופכת את יושב הראש שלה למעין לוביסט־על המלהטט בין תהליכים פוליטיים כמו מינוי שופטים ומעורבות בחקיקה, לבין שמירה על האינטרסים של גילדת עורכי הדין. ואם לא די בכך, הוא מנהל משרד עורכי דין פעיל בזמן שבו גורלותיהם של מאות שופטים במערכת המצפים לקידום מוטלים בידיו.

בסבך האינטרסים הסותרים והמנוגדים הללו הפכה הלשכה לצומת של כוח פוליטי, משפטי וכלכלי רב.נווה, כידוע, הצטיין בכל התחומים:העסקה שרקח עם שרת המשפטים העניקה לו בסיס חזק בממשלה; מלחמתו ב"הצפת המקצוע" גרמה לירידה דרמטית באחוז העוברים בבחינות הלשכה, שהובילה לתסיסה בשטח ולהתנגדות המונית שסחפה כבר את רוב חברי הכנסת; ומינויו באופן אישי לנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים הכניסה אותו לליבת ניגוד העניינים במקצוע - ולאיסור על נוה להופיע בפני לא פחות מ־55 שופטים.

אם הזעזוע מפרשת המאהבת יצליח להזיז משהו, ראוי להפנות את האנרגיה לרפורמת עומק בלשכת עורכי הדין וברגולציה של המקצוע. אין שום סיבה שהלשכה תמשיך להיות גוף סטטוטורי שהחברות בו היא חובה על פי חוק, וגם את מעורבותו בחקיקה ובמינוי שופטים יש לשקול מחדש.

אם יש לקח אחד שלמדנו לאחרונה, הוא שעורכי הדין אינם מעמד מיוחד, וגם להם חולשות אנושיות רבות. לקחת מהם את הכוח השלטוני זה המינימום המתבקש.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!