הנסיגה מסוריה בעיניים איראניות

אין ספק שהחלטת טראמפ להוציא את כוחות ארצו מסוריה משחקת לידי איראן. בעיני האיראנים, מתחילת שנות ה־90, ארה"ב היא האיום החמור ביותר עליהם. לפיכך, היעד הראשון במעלה של האסטרטגיה האיראנית הוא לצמצם את נוכחותה והשפעתה של ארה"ב במזה"ת, גם כדי להשיג הגמוניה באזור. בשנתיים האחרונות גברו חששותיה, עקב מדיניות טראמפ כלפיה, ובמרכזה נסיגתו מהסכם הגרעין והחלטתו להטיל עליה מחדש עיצומים חמורים. צעדים אלה, על רקע התנהגותו הבלתי־צפויה של הנשיא האמריקני, חיזקו את כושר ההרתעה כלפי איראן. הנוכחות האמריקנית בסוריה העניקה גיבוי לישראל, ושיקפה נכונות לסייע לה.

ההחלטה לסגת מסוריה עלולה לצמצם את כושר ההרתעה האמריקני כלפי איראן, משום שהיא מציגה את ארה"ב כמי שנרתעת מהפעלת כוח והסתכנות. ארה"ב עלולה להיתפס כמי שמוכנה לצמצם את תפקידה במזה"ת, אפילו תוך פגיעה בביטחונן של בעלות בריתה. מחשבה כזאת עלולה לשכנע את איראן שנוצרו בפניה הזדמנויות חדשות לקידום מטרותיה באזור, בעיקר בסוריה ובעיראק.

מעל הכל, בעקבות החלטת טראמפ, עלולה איראן להתחזק בכוונתה להשאיר לטווח ארוך בסוריה את כוחותיה וסייעניה. בחודשים האחרונים הוצב סימן־שאלה על עתיד הכוחות הללו, מכמה סיבות: לאיראנים אין תשובה צבאית טובה לתקיפות הישראליות; ארה"ב דרשה להוציאם; גם רוסיה הייתה עשויה לפעול לסיום או צמצום פעילותם, אולי במסגרת עסקה עם ארה"ב, כדי למנוע עימות נרחב בין ישראל לאיראן, שיפגע בשיקומה של סוריה. כעת, עלולה הוצאת הכוחות האמריקנים לצמצם את אפשרות הלחץ הצבאי על איראן.

התפתחות נוספת קשורה ברעיון האיראני לבנות מסדרון יבשתי, שייצא מאיראן ויעבור דרך עיראק ומשם לסוריה ולבנון. מטרתו להעביר אמצעי לחימה וכוחות ממשמרות המהפכה והמיליציות השיעיות, בעיקר עבור חיזבאללה. אלא שתוכנית המסדרון השתבשה בחלקה, עקב התקיפות האוויריות הישראליות נגד יעדים איראניים בסוריה, וכתוצאה מהפעילות בשטח של גורמי דאע"ש, והחשש שהנוכחות הצבאית האמריקנית במשולש הגבולות עיראק־סוריה־ירדן תשבש את הפעלתו. במסדרון עברו ככל הנראה שיירות מעטות וקטנות, והאיראנים העדיפו להעביר משלוחים בדרך האוויר. ייתכן אפוא, שעם צמצום חששותיהם מפני שיבוש התעבורה, בעקבות יציאת האמריקנים, יחליטו האיראנים להרחיב את השימוש במסדרון.

עם זאת, למרות הדברים הללו, השינוי כנראה לא יהיה מרחיק לכת. הכוחות האמריקנים לא תקפו את הכוחות האיראנים והמיליציות השיעיות בסוריה ובעיראק, אלא בהיקף מצומצם, באזור מוגבל ולעיתים רחוקות. כמעט כל התקיפות האוויריות נגד היעדים האיראנים, יותר מ־200 תקיפות, בוצעו ע"י חיל האוויר הישראלי, והן שהכבידו על האיראנים לבנות את המאחז הצבאי בסוריה וחשפו את חולשתה בשטח. ישראל כבר הודיעה, ובצדק, שתמשיך לתקוף יעדים איראנים בסוריה ככל שתידרש, כדי למנוע התבססותם.

למרות יציאת הכוחות, הממשל האמריקני יכול להמשיך לסייע לישראל בבלימת בנייתה של החזית האיראנית בסוריה. הממשל עדיין מחזיק בגישתו השלילית כלפי איראן, ויכול להגביר את לחציו עליה. הוא גם יכול לנסות לשכנע את רוסיה - אמנם בכלים מועטים יותר - לא להעניק לאיראנים סיוע בשטח נגד התקיפות הישראליות, ובסופו של דבר אולי גם להוציא את כוחותיהם מסוריה.