להיות בו בזמן בפנים ובחוץ

תשעה משרי הממשלה שהשתתפו בתחילת השבוע בהפגנה נגד "אוזלת ידה של הממשלה בטיפול בטרור" עשו מעשה שלא ייעשה. שר בממשלה המשתתף בדיוניה נדרש להצביע לפני אישורה של כל החלטה, והוא נושא באחריות משותפת גם להחלטות שהצביע נגדן.

לא יעלה על הדעת ששרים כמו זאב אלקין ויריב לוין מהליכוד, או נפתלי בנט ואיילת שקד מהבית היהודי או אלי כהן מכולנויבואו להפגנהויכריזו כפי שעשה בנט ש"הגיע הזמן שישראל תחזור לנצח" וכי "אנחנו שבעי הבטחות", בה בשעה שהוא אחד ממקבלי ההחלטות. שקד ניצלה את האירוע כדי לומר ש"צריך שר ביטחון במשרה מלאה", כשכוונתה לכך שבנט ייכנס לנעליו של נתניהו.

סעיף 4 בחוק יסוד: הממשלה קובע במפורש: "הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת. שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם ממונה השר". כלומר הממשלה וכל אחד משריה אחראים למעשיה ולהחלטותיה כגוף, והיא אחראית גם לפעולותיו של כל שר. כל שר אחראי להחלטות המשותפות של הממשלה. כל מי שלמד אזרחות יודע שהשרים אינם רשאים לבקר בפומבי את החלטות הממשלה ואת פעולות עמיתיהם השרים. אחריות הממשלה חלה על החלטות שקיבלה, על החלטות שקיבל שר ועל פעולות שנעשו במשרדי הממשלה בהוראת השרים. האחריות המשותפת נועדה להגביר את אמון הציבור בממשלה ולהוכיח שאינה מדברת בכמה קולות, אלא בקול אחד. כמובן, כל שר רשאי בישיבת הממשלה להביע את הסתייגותו מהחלטה כלשהי ואף להתנגד לה; אך כשמתקבלת ההחלטה, היא מחייבת גם את השר המתנגד ואין הוא רשאי למתוח עליה ביקורת פומבית.

כשהערתי לאחד מעוזרי השרים על השתתפות הבוס שלו בהפגנה, הוא השיב לי: "הוא בא כדי להזדהות עםהמצוקה והכאבשל המתנחלים ולתמוך בחוק לגירוש בני משפחותיהם". כשאמרתי לו שזהו פופוליזם זול, שכן אם הוא לא תומך במדיניות הממשלה שיתפטר ממנה ולא יתקוף אותה בהפגנות, השיב לי: "האם הוא יכול להתעלם מציבור הבוחרים שלו, המשמיע קול צעקה?"

בניגוד להתנהגותם של אותם שרי ממשלה, יש לכבד את החלטתו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לפרוש מהממשלה ולוותר על תיק הביטחון, שכל חייו נכסף אליו. ברגע שהגיע למסקנה שמדיניות הממשלה ברצועת עזה איננה מקובלת עליו, וצה"ל איננו נשלח לבצע פעולה רחבה במאבק נגדו הטרור, הוא הודיע לראש הממשלה על התפטרותו וחזר לספסלי האופוזיציה.

כך צריך לנהוג איש פוליטי המכהן כשר בממשלה. הוא לא יכול להיות גם שותף לקבלת ההחלטות, ולעיתים לדיונים הסודיים בקבינט המדיני־ביטחוני, וגם לצאת למפגינים ולהכריז שהוא תומך במאבקם. זה ניסיון שנועד לקרוץ לציבור הבוחרים שלהם בפריימריז שהם תומכים בהם ומזדהים איתם, אבל זה לא צעד שמוסיף לכבודם.