הבית היהודי חייב להחליט: גחמה או אחריות | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבית היהודי חייב להחליט: גחמה או אחריות

, עודכן
0

איני זוכר ימים שבהם המערב היה כה מאוחד בגינוי הבנייה הישראלית בירושלים המאוחדת. למען האמת, גם לא בגושי ההתנחלות. שרת החוץ של האיחוד האירופי קתרין אשטון הרחיקה עד כדי הצגת העמדה הישראלית כ"חסרת תקדים". אמנם ארה"ב מנעה בקול יחיד קבלת החלטה-הצהרה חריפה נגד ישראל במועצת הביטחון, אבל מיהרה גם היא לגנות את הבנייה בשטח הידוע כ-E1 ומצוי בין ירושלים לבין מעלה אדומים.

אין ספק כי ישראל חייבת להמשיך בבנייה בירושלים. רמת שלמה מעובה אינה מחסום למשא ומתן עם הפלשתינים. זה צורך. במתחם שבין הבירה לבין מעלה אדומים יש קושי הסברתי-מדיני. עלה בידי הפלשתינים לשכנע את העולם כי הבנייה בו תחצה את מה שעתידה להיות פלשתין לשני מחוזות נפרדים. לא הועיל תדריכו של משה (בוגי) יעלון אשר הוכיח כי אין בכך ממש.

נכון שהממשלה נושאת באחריות למדיניותה, בפועל או במחדל. תפקיד האופוזיציה למתוח ביקורת. אבל הבית היהודי טוען כי הוא מבקש ליטול חלק באחריות להתנהלות הלאומית לאחר הבחירות ולהצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו. אמנם נפתלי בנט טוען כי נתניהו אינו מעוניין בו, אבל ראש הממשלה הגיב כי הוא מעוניין גם מעוניין ובלבד שהבית היהודי יפעל בהתאם לקווי היסוד המוסכמים של הקואליציה.

בנקודה זו אין לבית היהודי פטור משורה של קושיות: האם הוא מייחס חשיבות להתנגדות מדינות ידידותיות להצהרות סיטוניות על בנייה כה רחבה? האם מותר להתפשר עם ארה"ב ומדינות אירופה, גם כאשר מתקיימת מחלוקת בינן לבין ישראל? היש משקל לטענה כי החרפת הניסוחים האנטי-ישראליים בהודעות הרשמיות של אמריקה ואירופה עלולה לפגוע באזרחים ישראלים ובכלכלת המדינה? באיזה עניין, ובאיזה צומת מוכן הבית היהודי לוותר במשהו-

הבית היהודי אינו יכול עוד להתגדר בחוסר אחריותו למתרחש במדינה. הוא גם אינו יכול להתייחס לעצמו ברצינות כשדובריו משמיעים את טיעון הסרק כאילו העולם נגדנו, מפני שבנימין נתניהו קיבל בבר אילן את עקרון שתי המדינות לשני העמים. אפילו במועצת יש"ע יודעים כי בחסות אותו נאום יכלה ההתנחלות להתרחב, לפחות בגושי ההתיישבות, שהכל מסכימים כי לא יועברו עוד לידיים זרות.

לא מספיק לאסוף קולות כביצים עזובות. מפלגה אחראית הטוענת לשותפות עתידית בקואליציה חייבת לומר היכן נקודת הגמישות שלה, היכן היא מתחשבת בדעת העולם, והיכן היא מוותרת על הייהרג ובל יעבור. שאם לא כן היא הופכת למפלגה גחמתית על חשבון האחריות הלאומית, וכל מי שעיניו בראשו יודע כי הבית היהודי מוערך יותר מכך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר