"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתוני הגיוס שמוסר צה"ל הם חלקיים

,עודכן

השבוע פרסם צה"ל את מפת הערים ובתי הספר המובילים בגיוס לצבא. פרסום הנתונים הוא חלק ממגמה כללית של הצגת נתונים לציבור, גם כשהמידע חלקי ולא שלם. מסירת הנתונים אינה תמימה; המסר לבתי הספר ולפרנסי הערים: אלה נתוני הגיוס אצלכם, מסרו דין וחשבון לציבור על פעולתכם. זו כמובן הצגה חלקית של הנתונים והיא לא מתנהלת בשקיפות ובהגינות.

אי מיצוי היכולת לגיוס, לקצונה וליחידות לוחמות נובע מסיבות שאינן קשורות בבתי הספר. זו תוצאה מתמשכת של ירידה במוטיבציה מאז מלחמת לבנון השנייה, עליית ערך החיים, שהיא תהליך כלל־עולמי במערב, וכמובן גישה תועלתנית של "מה יוצא לי מזה"; ילדים ומשפחותיהם רוצים לראות את השירות הצבאי כתורם להתפתחותם העתידית.

תלמידים, במיוחד משכבות מבוססות, רואים את השירות בצבא כמסלול שיוביל ללימודים ולתעסוקה בעתיד ולא כבסיס להקרבת החיים. מסיבה זו הם מבקשים יחידות טכנולוגיות מתוחכמות שבהן יוכלו לנצל את שירותם הצבאי לתועלתם האישית. לריצה בג'בלאות אין "היוקרה" והרווח שבהפעלת אמצעים אלקטרוניים לתצפית ולמעקב, בהפעלת מטוסים ללא טייס, או הילת המודיעין של 8200.

נתוני הגיוס מייצגים מציאות חברתית מורכבת. העובדה כי מתוך עשרת בתי הספר המובילים, שלושה הם ממלכתיים והיתר דתיים, היא ההוכחה שהסיבה לנתונים היא אידיאולוגית ולא קשורה לפעולת בתי הספר או למשאבים שמשפיעים עליהם פרנסי הערים בעידוד לגיוס.

הצבא מתנהל בשקיפות רק במקום שנוח לו. על מנת לנהל דיון ענייני ולחלץ מהנתונים הבנה, עליו לספק מידע שאולי לא נוח לו להציגו. למשל, כמה חיילים מסיימים את שירותם בצבא בכלל, וביחידות שבהן הוצבו מלכתחילה בפרט. העוסקים בכוח אדם בצבא מוסרים נתון מטריד: אחד מכל ארבעה חיילים מסיים את שירותו הצבאי מוקדם מהצפוי. זה נתון ראוי לדיון, ויש בכוחו לשפוך אור על הבנת המוטיבציה של אחרים להתגייס או להימנע.

נקודה שנייה הדורשת בירור היא, מדוע נתוני הגיוס במקומות מסוימים נמוכים. האם בשל פעולה לא מספקת של בית הספר, הסטטוס הסוציו־אקונומי של הקהילה, או האפיון האישי של המתגייס: הרקע האישי, המשפחתי, הכלכלי והאידיאולוגי.

לצבא מידע רב על הסיבות, שמועמדים לגיוס קיבלו פטור משירות צבאי. בסופו של חשבון, בכך שהצבא משחרר מועמדים הוא קובע את נתוני הגיוס של בתי הספר. אם ברצונו לשתף את הציבור בטבלאות תחרותיות, עליו לנהוג בשקיפות ולספק תמונה רחבה המאפשרת להבין מדוע שוחררו אותם מועמדים מהשירות. נשיאה באחריות אינה מתבטאת בציון לשבח על מספר המתגייסים או הטלת דופי. טבלאות המדרוג המתפרסמות הן הביטוי השגוי של זה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר