"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אין תחליף לוועדת מינויים

,עודכן

הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה לא הוקמה במעמד הר סיני, לא נקבעה בחוק יסוד, ואף לא בחוק רגיל. היא הוקמה בהחלטת ממשלה, לפני פחות מ־20 שנה, על רקע כמה מינויים בעייתיים, ובייחוד מינויו של רוני בר־און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. המטרה היתה להימנע ממבוכות מיותרות לאחר שהמועמד כבר נכנס לתפקיד: לברר מידע ואירועים העלולים להפוך למכשול במילוי תפקידו. מכיוון שמדובר בוועדה מייעצת, רשאית הממשלה להתעלם מהמלצותיה, כשם שהיא רשאית לבטל את קיומה.

השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, אמר בסוף השבוע כי הוא שוקל להציע לממשלה להצביע על מועמדותו של הניצב בדימוס משה (צ'יקו) אדרי לתפקיד מפכ"ל המשטרה, בניגוד להמלצת ועדת גולדברג על פסילתו. הוא בהחלט רשאי לחשוב שפגישתו התמוהה של המועמד עם בא כוחו של חושף השחיתויות רפי רותם, בעייתית ככל שתהיה, אינה צריכה למנוע את מינויו של קצין מוערך ומנוסה. אלא שהרשות הנתונה לשר אינה אומרת כי זה יהיה הצעד הנכון לעשותו. אדרבה, תהיה זו טעות גדולה, ואם תיעשה, חשוב יהיה שהממשלה הבאה תחזיר את הוועדה המייעצת לפעילות, כחלק מן התיקונים שתעשה בחקיקה ובהחלטות ממשלתיות.

יש בעייתיות בהליך הבירור בוועדה; הוא קצר מאוד, ואין למועמדים די זמן לשטוח את טענותיהם. הוועדה אף עלולה להסב להם נזק לא רק במניעת התפקיד, אלא בחשיפת מידע שעלול לפגוע בחייהם ובהמשך הקריירה הפרטית והציבורית שלהם.

אבל מול פגיעה אפשרית זו עומדת טובת הציבור. כמעט כל התפקידים שהמועמדים למלאם חייבים לעבור דרך הוועדה (הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש המוסד, ראש השב"כ, נציב בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל וסגנו) הם קריטיים. עוצמתם גדולה מזו של רוב שרי הממשלה, והשפעתם על הציבור ישירה ומשמעותית. אין די בכך שיש למועמדים לתפקידים אלה עבר נקי מפלילים.

כשמועמדותם מגיעה אל שולחן הממשלה, נלווים לה קורות חיים על עמוד או שניים, שאינם מאפשרים לשרים כל שיקול דעת. כמעט תמיד, כאשר השר הממונה מציע מועמד, מאשרים זאת השרים באופן אוטומטי, ובכך עלולים לתת יד למינוי חפוז או בלתי אחראי. הוועדה המייעצת מעניקה לשרים כלי בקרה, מאפשרת להם לשאול שאלות ולקבל הבהרות במהלך ישיבת הממשלה.

ועדה של ארבעה אישי ציבור, שהעומד בראשה הוא שופט בית המשפט העליון לשעבר, אינה האפשרות היחידה. מותר לממשלה להחליט כי רצויה ועדה במבנה אחר, אבל התעלמות מהמלצתה לפסול מועמד תביא לפירוק הוועדה ותחזיר את חברי הממשלה למצב שבו הם אחראים למינויים שלא עברו בקרה כלשהי. תהיה זו טעות קשה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר