"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תלמידי ישראל לא מוכנים למבחן הטימס

,עודכן

בימים אלה נכנסת מערכת החינוך למרתון הכנה למבחן הטימס (TIMSS) הבינלאומי במדע ומתמטיקה, שייערך בחודש מאי. המבחן מאפשר לקבל תמונה השוואתית בינלאומית על הישגי תלמידים. המבחן הקודם נערך ב־2015, ואז הגיעה ישראל למקום ה־19 במדעים מתוך 34 מדינות שנבחנו.

מדידה והערכה חשובות כשלעצמן, בוודאי כשהן באות לבדוק את יכולתם המדעית של תלמידי ישראל ביחס למדינות אחרות. הנה כמה סיבות מדוע עלולה ישראל לרדת במיקומה במבחן הקרוב.

המבחן הוא סוג של ''ענֵה־שגֵר־ושְכח''. התלמידים לא מקבלים משוב על ביצועם האישי וגם צוותי החינוך לא. רק המדינה מקבלת ציון כללי ביחס למדינות הנבחנות. התלמידים כבר מבינים זאת בבואם לענות על הבחינה, ולכן לא מתייחסים אליו ברצינות.

זאת ועוד, מנהלי בתי הספר מעולם לא קיבלו ניתוח ממצאים של בית ספרם או של מערכות חינוך אחרות בעולם. למשל, מה הביא את קזחסטן לקפיצה נחשונית בהישגים הלימודיים, עד שעקפה את ישראל והגיעה למקום התשיעי? הנתונים שרשות המדידה וההערכה מספקת, לא מסבירים מה מבחין בין מדינה למדינה בהישגיהן. נתונים אלה היו בהחלט יכולים לסייע בהבנה ובהיערכות נכונה למבחן.

בעיה מרכזית במבחן הטימס היא שחלק גדול מחומר הלימוד למבחן לא נכלל בתוכנית הלימודים בישראל. מוזר, אך כך הם פני הדברים. אין הלימה בין התכנים שהתלמידים נדרשים לדעת לבחינה לבין תוכנית הלימודים. הם לא יכולים לענות על מגוון נושאים שלא לומדים בשכבת הגיל הנבחנת (ז'-ח') כמו: אבולוציה, תזונה, אופטיקה, תנועה ויחסיות, תהליכי מעבר אנרגיה ועוד.

זו פעם ראשונה שבה המבחן יתבצע בסביבה ממוחשבת. הוא מכיל שאלות המצריכות הפעלה של ניסויים והדמיות (סימולציות). אלה מחייבים היכרות מוקדמת של התלמיד עם מדיה דיגיטלית. מעט מאוד בתי ספר בארץ עושים שימוש מוגבר במחשבים ובהדמיות מסוג זה. תלמידים שאינם מנוסים בהפעלת הדמיות ממוחשבות יתקשו להתמודד עם התוכן ועם המדיה בו בזמן. ההדמיות המתוקשבות המתפרסמות באתר משרד החינוך, שהתלמידים נדרשים לתרגל, אינן ברמה הראויה להדמיה אמיתית של ניסוי.

החמור מכל: בתי ספר הרוצים להצליח במבחן, זונחים את לימוד עקרונות המדע והחינוך לחשיבה מדעית. במקומם, התלמידים עסוקים בהכנות מרתוניות למבחן שהופך למטרה ולא לאמצעי.

מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים כדי לשפר את רמתם הלימודית של תלמידי ישראל והישגיהם. מבחן הטימס העולמי לא משקף את תוכני הלימוד ואמצעי ההוראה בישראל, ויש לפעול להשעיה זמנית של השתתפותנו בו, עד לאחר שתתקיים התאמה מלאה עם הדרישות העולמיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר