"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השבוע הקשה של מיי ונתניהו

,עודכן

שניהם קיבלו החלטות לא פופולריות, ואת שניהם זה עשוי להוביל להכרעת הבוחר. שותפיהם הקואליציוניים הופכים ליריביהם, אבל שניהם מאמינים כי ברגע האמת יזכו לאמון הציבור.

ראשת ממשלת בריטניה נקלעה למצב בלתי אפשרי מרגע היבחרה. היא התנגדה לפרישה מאיחוד האירופי, ועמדה לצידו של קודמה, דיוויד קמרון, כשניסה לשכנע את הציבור הבריטי להצביע נגד ה"ברקזיט" במשאל העם. הציבור דווקא העדיף את הפרישה, וקמרון פרש. שרת הפנים שלו התמודדה על הירושה, ונבחרה לראשות הממשלה. עתה היה עליה להוביל מהלך מורכב ותקדימי של פרישת מדינה מהאיחוד האירופי, מהלך שלא רצתה בו.

צילום: אי.פי

כמעט כל מפלגות בריטניה התנגדו לפרישה, והמיעוט הפרלמנטרי שתמך בכך הגיע מימין ומשמאל גם יחד. המו"מ עם האיחוד האירופי אמור להוביל להכרעה עד מארס 2019, ולא - תהיה זו פרישה בלתי מוסכמת, על כל ההשלכות הכלכליות והחוקיות הכרוכות בכך.

בשבוע שעבר הושגה, במפתיע, הסכמה. מיי מציגה זאת כהישג למדיניות הבריטית, אבל מתנגדיה טוענים שזו כניעה ל"ביורוקרטיה של בריסל". הם מבקרים את הפתרון־לא־פתרון שהושג לגבי אירלנד הצפונית: אם זו תיחשב לחלק מאירלנד, כדי להישאר באיחוד האירופי, יזעזע הדבר את השקט באי, כיון שה"יוניוניסטים", המבקשים להבטיח את המשך הקשר עם בריטניה, יראו בכך ויתור של בריטניה עליהם. לעומת זאת, אם צפון אירלנד תיחשב לחלק מבריטניה, יהיה צורך להציב מחדש את הגבול בין הדרום והצפון, כפי שהיה המצב לפני "הסכם יום שישי הטוב" מ־1998, שהבטיח תנועה חופשית בין חלקי האי. תומכי החבירה לאירלנד לא יעברו על כך בשתיקה.

נתניהו קיבל החלטה על הפסקת אש עם חמאס, בלי שהעימות האחרון עם הארגון מוצה או הסתיים במכת מחץ ישראלית. הוא התיר העברת מיליוני דולרים למימון משכורות עובדי חמאס בעזה, נמנע מלהורות על תגובה דרמטית לירי הטילים על הדרום, והסביר את חוסר התוחלת בסבבי הלחימה, שמלבד הקזת דם, לא משנים את המציאות.

כל אלה מהווים אנטיתזה לתפיסתו, לנאומיו ולספריו של נתניהו, שלפתע נחשף לביקורת, מימין ומשמאל, על רפיסות וכניעה. זה לא אזור הנוחות הטבעי שלו, וסביר כי מאמרי התמיכה של מובילי דעה בשמאל לא הקלו עליו.

גם מיי וגם נתניהו משוכנעים כי עשו את הדבר הנכון מבחינת האינטרס הלאומי, כפי שהם תופסים אותו, ושניהם מאמינים שגם הציבור יבין זאת כשהדבר יובא להכרעתו. ייתכן שצעדיהם בשבוע שעבר התחילו את הספירה לאחור של שלטונם. דבר אחד ברור: החלטות אמיצות העומדות בניגוד גמור למדיניות קודמת, אינן בהכרח כאלה המביאות לניצחון בקלפי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר