חלפה עם הרוח

1 ניסיונות ההסדרה של מכבי ת"א עם פלייאוף היורוליג ממשיכים לפגוש על בסיס שבועי את המציאות, וזו שולחת לה אימוג'י עם אגודל כלפי מטה. הפעם, בזירת ההוקי בגראן קנאריה, בסיום מופע ההחלקות הלא אמנותי, מכבי נמצאת בשפל נוסף, על סף פיטורי מאמן, רחוקה מפלייאוף היורוליג כמרחק האיים הקנריים מהאי בכנרת.

למרות שלתנאי המגרש היו מניות בהפסד (העבירה הרביעית של בלאק נגרמה מהחלקה) - ולמרות שאם ביורוליג אישרו מגרש כזה אין סיבה שלא יאשרו את המגרש הצר בעכו שבו לא ניתן לזרוק שלשות מהפינה כי קו השלוש נושק לקו החוץ, או את מגרש הקווים בכפ"ס שהפרקט נראה כהומאז' למפת הרכבת התחתית של לונדון - ההפסד של הצהובים לא היה הבלחה רגעית, או סתם משחק רע במגרש שהוא חלומם הרטוב של מנתחים אורתופדיים.

הקבוצה של נבן ספאחיה יציבה וממשיכה להראות שהיא נטולת אמירה מקצועית, חסרת שיטה, ללא מנהיגות על המגרש או על הקווים. נטולת גאווה הגנתית או ערמומיות נכלולית לגנוב משחק שלא הגיע לה לנצח מול יריבה שלפני כל אימון מתפללת יחד את ברכת הדרך לפני שהיא עולה לפרקט.

2 אבל ההחלקות היו צרותיה האחרונות של מכבי. ברגעים קשים, כשכוכבי הקבוצה נראים כמו רול פליירס, והרול פליירס נראים כמו סתם פליירס, קבוצה מביטה אל המנהיגים שלה. במכבי העיניים התעייפו מלראות את ידיו השלובות על החזה של ספאחיה, בידיעה שמשם לא תבוא הישועה. ג'רמי פארגו בבגדים אזרחיים גם לא יכול לעזור, ועל כן, בשיטת האלימינציה, העיניים מופנות לסקוטי ווילבקין. ואוי לעיניים שכך רואות.

איזו תצוגה הגנתית של עליבות, רפיסות, חוסר רצון וחוסר הבנה. ווילבקין עשה את הפריצה הגדולה אצל דיוויד בלאט, אבל אם הוא היה נראה ככה אצלו בהגנה, בלאט היה משגר אותו בבעיטה לגינת הירק הקרובה כדי להעביר משמרת בתור דחליל.

אבל ווילבקין הוא רק הדובדבן בקצפת, או שמא יש לומר השכבה השרופה בעוגת החנק. העזרה ההגנתית הקבוצתית של הצהובים לא היתה קיימת, הטיפול בפיק אנד רול מחורר, ושחקני גראן קנאריה מצאו שבילים אל תוך הצבע, שיכולים להופיע במדריך הקרוב של החברה להגנת הטבע כהמלצות לטיולי משפחות.

3 ולעיתים קבוצות במצב הזה מקבלות התעלות רגעית ונטולת הקשר ליכולת הכללית של הסגל ומשיגות ניצחון מכוער, אבל כזה שמשאיר את העסק בחיים. נגיד איזו התפוצצות של ג'וני אובראיינט (שנראה מסורס) או השתלטות של רמון סשנס לפני שההרגלים הקבוצתיים ישתלטו עליו. זה אמנם נחשב רישום כוזב במסמכי תאגיד, אבל לפחות קונה לכולם זמן.

מכבי כמעט היתה שם כשעלתה ליתרון ברבע הרביעי והוא מוסמס בגלל איבודי כדור של ווילבקין. ספאחיה זרק לזירה את בלאק וסשנס, העסק התפרק, וגראן קנאריה חיבקה את ניצחון היורוליג השני שלה, בידיעה שלא תזכה לראות עוד הרבה כאלה.

4 שנות ההלם מחוסר יכולתה של מכבי ת"א להיות תחרותית ביורוליג מאחורינו. אינדוקטרינציה של שנים ותחרותיות בלתי נלאית שהפיקה "רוח מועדון" התפוגגו לכל עבר מאז הזכייה ביורוליג ב־2014. מכבי עברה מהר מדי לשלב שבו מתרגלים לציפיות נמוכות.

זו תקופה שבה התבוסתנות הפכה לבילט אין, תחלופת המאמנים והשחקנים תזזיתית, וחוסר האמון בין הקהל לקבוצה מעמיק את ההבנה, שכמו קו הרכבת מירושלים לת"א, העונה הזו תיעצר בנתב"ג עבור מרבית המשתתפים. נבן ספאחיה כבר עומד ליד דלתות הקרון, ארוז, מוכן לרדת לרציף. זה המחיר שהוא כנראה ישלם על הפסד שייזכר ככתם נוסף, כהה במיוחד, הבולט לרעה משאר הכתמים על הגופייה הצהובה המוכתמת של אחרי 2014.