"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקשר בין מזונות לאלימות

,עודכן

באוגוסט 2017, בפסיקת המזונות, הכיר בית המשפט העליון בטענת העותרים, שבעוד הדין הישראלי והמשפט העברי הם שוויוניים, המציאות היא שאבות מופלים לרעה בעת הגירושים.

עוד בטרם הפסיקה, התגבשה אצל היועמ"ש ההבנה שאין מנוס, וכי יש לפרש את הדין העברי כשוויוני; זאת היתה המלצתו בחוות הדעת שהוגשה לבית המשפט העליון. גם הרבנות הראשית פרסמה תקנה מחייבת, ולפיה כל השופטים והדיינים חייבים להביא בחשבון את יכולתה הכלכלית של האם בעת פסיקת מזונות הילדים. אך כמו בכל שינוי משפטי דרמטי, לא חסרו גורמים שפעלו כדי לייתר את הפסיקה בעזרת חקיקה, בעזרת אמצעי התקשורת או באמצעות מאבקים ציבוריים.

אחת הטענות הרווחות היא כי אבות רבים מבקשים זמני שהות שוויוניים על מנת להפחית ככל האפשר את סכום המזונות. העותרים השיבו שניתן להשתמש באותה טענה בכיוון ההפוך, ולטעון שאימהות תובעות משמורת מלאה רק על מנת למקסם את המזונות. זאת ועוד: על מנת לבסס שליטה בלעדית על חיי הילדים, אימהות רבות פועלות - אם בהנחיית עורכי דינן או על דעת עצמן - להפריד בין אבות לילדים על ידי תלונות שווא על אלימות או מסוכנות. תלונות מסוג זה התקבלו כמעט באופן אוטומטי כנכונות על ידי רשויות הרווחה, החוק והמשפט והוסיפו עוול ולחץ על גברים רבים, שמרביתם נפלטים ממערכת הנישואים עם כעס רב על מערכות המדינה וקובעי המדיניות האטומים למצוקתם.

לצערנו, חלקם פועל באופן נואש. מתוך עשרות אלפי גברים, מיעוט קיצוני ביותר יפנה לאלימות, עד כדי רצח בת זוג. עשרות רבות אף יתאבדו. אלה ללא ספק שתי תוצאות שונות, אך איומות ומזוויעות, ולשתיהן יש להעניק מענה מקצועי הולם.

אז מה הקשר בין מזונות לרצח נשים? בתחום הגירושים, שזורים זה בזה המזונות, זמני שהות שוויוניים, תלונות שווא, ניתוק אבות מילדיהם, ניכור הורי ואלימות. להתייחס ולטפל רק בתחום אחד, משמעו לתת כדור נגד כאבים לחולה סופני. היקפי הגירושים עולים בכל שנה ונוסקים ל־40% מהזוגות, וככל הנראה המספר ילך ויאמיר עד שלא יימצא פתרון קסם לזוגיות מוצלחת.

בינתיים מתרחש קרב איתנים המחייב התייחסות מיידית. כל התקדמות בכיוון השוויון והצדק ברוח הפסיקה מ־2017, נתקלת בתגובת נגד של המהפכה הרדיקלית שחדרה למערכת המשפט, התקשורת והפרקליטות. למסרים היומיומיים והקמפיינים התקשורתיים על אלימות המגדר הגברי יש מטרה אחת: לשמר את החרדה הקמאית מגברים, להסתיר את האמת על נשים אלימות ולשמר את כוחם הפוליטי של ארגוני נשים הנהנים מהרבה מאוד כספי ציבור. המאבק לצדק ושוויון הורי בגירושים רחוק מסיומו.

ד"ר רונית דרור היא עובדת סוציאלית ומתמחה באלימות במשפחה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר