"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למי יש יותר סיכוי להיות "מחוננים"

,עודכן

לפני כשבועיים נגנב והודלף מבחן המחוננים הנערך לתלמידי כיתות ב' במערכת החינוך. כעבור שבוע הועברה גרסה חדשה באמצעי העברה קפדניים. לא אתפלא אם בקרוב תעלה הצעה לבנות כספות בבתי הספר היסודיים - כמו בתיכונים - שבהן יאוחסנו מבחני המחוננים של בוגרי כיתה א'.

מבחני המיון נערכים במטרה לאתר את האחוזון העליון של התלמידים, שייהנה מהעשרה וממשאבים ציבוריים ייחודיים. הלמידה יכולה להיות ביום "שליפה" שבועי במרכז העשרה מחוץ לבית הספר, או בכיתות מיוחדות למחוננים בערים הגדולות.

אלא שמבחני מיון בגיל 7 מפלים לטובה את האוכלוסייה החזקה. אינספור מחקרים בחינוך מראים שילדים להורים משכילים ומבוססים כלכלית יש יתרון משמעותי, ולכן יוכלו להתמודד טוב יותר עם מבחני המיון. הם רוכשים מיומנויות בקריאה ובחשבון מוקדם יותר, ונהנים מיתרון על פני חבריהם.

עד 2014 נבחרו תלמידים מחוננים באופן יחסי לאזורי המגורים. כיום מוחל רף קבלה אחיד וארצי, המאפשר ספי קבלה שיוויוניים לכל קבוצות האוכלוסייה, עם מתן ''הקצאות'' לאזורים חלשים. שינוי זה פועל לטובת תלמידים במרכז הארץ, ממעמד סוציו־אקונומי גבוה יותר. זה גם מסביר את דבריה של מנהלת מרכז המחוננים בתל אביב בוועדה לזכויות הילד בכנסת: "אין לי כמעט ילדים מדרום העיר ומיפו, הרוב מצפון העיר".

תעשייה שלמה של הכנה למבחנים בכיתה ב' פורחת, ויש חברות המכינות דרדקים לקראת מבחני המיון כדי לשפר את סיכויי הצלחתם. תעשייה זו מגדילה את יתרונה של הקבוצה המבוססת בתחרות. על כך אמרה מנהלת מכון פרטי להכנת ילדים בני 7 באותה ועדה: "גם אם זה עניין מולד, ילד עם איי.קיו 170 שאין לו בבית שיח מתמטי, לא יידע כמה זה 10 כפול חצי. העניין הוא לתת את הכלים. עוברים דרכנו בכיתה ב' 300 ילדים".

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ שאשא־ביטון, סיכמה: "אני מזהה פה קושי. אמרתם שמחוננות זו תכונה מולדת, אם ההכנה מעלה את הסיכוי להתקבל, כנראה שמה שאנחנו בודקים הוא לא באמת מחוננים. כנראה שהפרמטרים הם ידע".

מבחני מיון בגיל מוקדם ואיתור אוכלוסייה חזקה אינם מדויקים ואינם הוגנים. אין סיבה לסבסד דפוס מפלה, ולשגר מראש ילדים מאוכלוסייה חזקה למסלולי הצלחה. יש לפתוח את השורות לאחוז גבוה יותר של תלמידים מצטיינים ומחוננים. צריך לאפשר למצטיינים רבים יותר ללמוד אחרי שעות הלימודים. את המיון לאיתור מחוננים יש לדחות לקראת חטיבת הביניים ובכך להעניק סיכוי הוגן יותר לתלמידים שהבסיס הראשוני שממנו צמחו לא יהווה עבורם מכשול ודאי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר