אולי בהשראת פרס נובל לשלום לשנת 2012, שאותו קיבל אתמול האיחוד האירופי באופן רשמי באוסלו על תרומתו לקידום השלום ביבשת - ואולי מכיוון שמדובר במדיניות אירופית עקבית בשנים האחרונות - התכנסו אתמול שרי החוץ של האיחוד בבריסל כדי לדון ולגנות את החלטת ממשלת ישראל לבנות ביהודה ושומרון ובשטחי E1. למרות האירועים המחרידים בסוריה השכנה וההצהרות הלוחמניות של חאלד משעל וחמאס בימים האחרונים, האיחוד האירופי מעדיף להתעלם, אך עדיין נותרה לו מספיק יכולת גם להיות "מזועזע" מהחלטת הבנייה הישראלית. שרי החוץ של האיחוד אמנם מתנגדים בתוקף לתגובה הישראלית לצעד החד-צדדי של אבו מאזן באו"ם ב-29 בנובמבר, אלא שהאיחוד אינו מאוחד מספיק כדי להחליט על סנקציות נגד ישראל. אירופה החליטה לגנות את ההודעה הישראלית, ואף להביע "דאגה עמוקה" מהחלטת הבנייה, אולם היא מעדיפה לשמור לעצמה את הזכות לסנקציות (אם בכלל), אם ממשלת ישראל תוציא לפועל החלטה שהתקבלה, להזכירכם, כבר בשנות ה-90, בעידן ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. אחרי הזימונים של שגרירי ישראל בכמה בירות באירופה, היה אתמול מפגש שרי החוץ של האיחוד הזדמנות לאירופאים לגנות שוב את ההחלטה הישראלית להמשך בנייה בהתנחלויות. יש לזכור כי גם בירושלים שקלו תגובות שונות לצעד של אבו מאזן, כולל סיפוח שטחים או אפילו הפלת משטרו של יו"ר הרשות. בדיעבד החלטת הבנייה בשטחי E1 היתה אולי ההחלטה המתונה מבין אלה שהועלו. יש לדעת כי האיחוד, למרות פרס הנובל שקיבל אתמול, מתקשה לקבל החלטות פה אחד בנושאי חוץ. קשה ל-27 שרים להשמיע קול אחד, ובימים האחרונים נעשה ניסיון אמיתי מצד כמה מדינות לרכך את המסמך הסופי. צ'כיה, רומניה, בולגריה ואולי גם גרמניה הובילו את המגמה היותר פרו-ישראלית, לעומת מדינות דוגמת שבדיה, אירלנד ופורטוגל ששאפו לעמדה תקיפה יותר. גם בריטניה וצרפת מתנגדות נכון להיום לצעדים תקיפים יותר נגד ישראל ומסתפקות בצעד של זימון השגרירים. בתוך כך, האיחוד האירופי גם קרא אתמול לרשות שלא לנצל את שדרוג מעמדה באו"ם כדי לנקוט צעדים נוספים שרק ירחיקו את הסיכוי לחידוש המו"מ. במסדרונות האיחוד בבריסל תהו אתמול, כמובן, מה תעשה וושינגטון. אם היא תפעיל לחץ על השותפות שלה באיחוד למתן את הלחץ על ישראל או שמא תאפשר הגברת הלחץ, דבר שיגרום לירושלים להיות תלויה מדינית הרבה יותר בוושינגטון.
