חיילים נסוגים? לא עוד

שני עניינים שהקשר ביניהם סמוי, בתת-מודע, לא מובן מאליו: יוזמת ח"כי הימין לפסול את מועמדותה של חנין זועבי לכנסת ה-19, ועימה גם את הסיעות הערביות, וסרטונים של חיילי צה"ל בשני אזורים ביהודה ובשומרון נמלטים מפני מיידי אבנים פלשתינים.

זועבי משתפת פעולה עם פעילות הטרור נגד ישראל. לא אכפת לה שמטיחים בפניה דברים אלה. אולי אפילו היא נהנית מכך. בכל זאת מוצע בזאת לוועדת הבחירות המרכזית לדחות את הבקשה לפסול אותה, ולחסוך משופטי בג"ץ את ההכרעה בנדון. יש לכך שתי סיבות.

האחת, שמבחינת רוב אזרחי ישראל אין טעם בעיוות המראה. אם המציאות המשתקפת ממנה היא שחלק מסוים או ניכר מערביי ישראל רוצים בכנסת נציגה המקורבת לטרור, אין טעם לנהוג כבת יענה ולתקוע ראש בחול ולא להכיר במציאות העגומה על ידי הכחשתה והתעלמות ממנה. והאחרת, המכרעת, שמהלך זה של פסילת זועבי והרשימות הערביות יגרום לישראל נזק תדמיתי חסר תקדים במערב בנקודה רגישה ביותר. שכן אויביה מנסים לקעקע את העובדה כי היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, וצעד כזה ישמש להם כראיה, לכאורה. לאן חותרים יוזמי פסילתם של זועבי ושל המפלגות הערביות, לכנסת נקייה מערבים? "ערב-ריין"? לא כדאי.

בזאת הריני להציע לח"כים לשנות את חוקי החסינות שהם נטלו לעצמם לטובתם, ולאו דווקא למען הציבור. יש לכווץ את חוקי החסינות המופרזים של הח"כים, שאין כמותם במערב הדמוקרטי, וכך, מי מהם שיחבור לטרור הפלשתיני, או אחרים שיתפרעו בלב יישוב ערבי - לא ייהנו מן החסינות. הם יועמדו לדין ויורשעו וייענשו בבית המשפט. זה דמוקרטי, זה יתקבל בעולם בהבנה, וזה יהיה שוויוני - הן נגד תומכי הטרור הפלשתיני, הן נגד מי שמסכנים את שלום הציבור ביישובים יהודיים כערביים.

עדיפה העמדה לדין וענישה בבית המשפט, וממילא אם יורשעו בקלון לא יוכלו להציג את מועמדותם לכנסת הבאה, מאשר הליך מנהלי שפוליטיקאים פוסלים פוליטיקאים. ואילו למקרה שהיועץ המשפטי יחמוק מלפעול נגד העבריינים - כי אז הוויכוח הציבורי-חוקתי יתנהל עימו, וזה הנוהל הראוי.

לעומת זאת, יש לאסור על הרמטכ"ל להתיר לחיילים לסגת מפני מיידי אבנים. נכון שצילום של חיילים היורים רימוני עשן לעבר פלשתינים המיידים לעברם אבנים מזיק להסברה הישראלית בעולם, אבל מראה חיילי צה"ל כושלים ונסוגים מזיק ממנו.

הממשלה יכולה להורות לצבא לא לשלוח חיילים לכפר קדום או לחברון, שם הם צולמו נסים על נפשם. אך אם הוא משגרם, עליו לדאוג כי יבצעו את המשימה כראוי, במלואה. זאת בהנחה כי בכוחם לבצעה באמצעים החוקיים העומדים לרשותם גם אם אינם מצטלמים היטב, ואם לאו - כי אז יש לבטל את המשימה. כך או כך - דבר אחד יש למנוע, גם אם הפלשתינים מיידים אבנים, והוא שהחיילים נסוגים. בשתי מילים - לא עוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו