גארסיה שוב רעד מפחד, ואיבד נקודות

1. איזו תפאורה נהדרת קיבלנו באיצטדיון ר"ג. קרוב ל-30 אלף צופים סיפקו אווירה נפלאה ונדירה במחוזותינו, וכל הכבוד לאוהדי שתי הקבוצות שהגיעו, ועוד במזג אוויר קשה מאוד. אני לא זוכר מתי הגיע כל כך הרבה קהל, בוודאי כאשר לא מדובר במשחק עונה או במאבק בעל השפעה ישירה על קרב האליפות.

מזג האוויר והדשא הרטוב סיפקו גם הם חזות אירופית, כך שכל התנאים המוקדמים הצביעו על ערב גדול של כדורגל. אוסקר גארסיה חזר למערך שלא הוכיח את עצמו במשחקים קודמים. שוב ראינו קישור צהוב המורכב משלושה קשרים אחוריים. אמנם בחלק הקדמי שיחקו עטר, דאבור וקולאוטי, אבל עם מרכז שדה מוגבל מבחינה טכנית לא היה שום קשר בין מרכז המגרש לחלק הקדמי. קשה להבין את ההתעקשות של גארסיה על אבו זייד. אני חוזר וטוען ששחקנים מהסוג שלו גדלים בנוער של מכבי, למרות שבכל מקרה עדיף לראות בקישור הצהוב שחקן עם יותר איכויות התקפיות.

אם נוסיף לכך את העובדה שהמגנים זיו וייני מיעטו לצאת קדימה, נבין מדוע מכבי לא הצליחה לסכן את השער של הרוש בצורה ממשית במשך כל המחצית הראשונה.

2. אצל בית"ר המצב היה גרוע בהרבה, והיא כלל לא התקרבה לרחבה של אניימה משום שכל חוליית הקישור שלה היתה עסוקה במשימות הגנתיות.

עם זאת בית"ר הפגינה שוב משחק לחימה והקרבה שעזר לה לצמצם את הפער האיכותי מול מכבי. אבי ריקן, שנמצא בכותרות בתקופה האחרונה, לא היה גורם במשחק. ריקן הוא בהחלט שחקן טוב, אבל מי שמצפה ממנו לסחוב את בית"ר מגזים בגדול.

3. המשחק קיבל תפנית מסוימת עם השער של עטר בפתיחת המחצית השנייה, שפתח מעט את המשחק. זו היתה דוגמה מושלמת ליתרון של שחקן ימני שמשחק באגף שמאל. התנועה שלו למרכז סידרה לו את העמדה המושלמת כדי לשלוח את הכדור פנימה. השוויון של בית"ר הגיע משום מקום. בפעם הראשונה (והאחרונה) שהיא הגיעה לשער של מכבי היא הצליחה לכבוש. מכבי המשיכה לשלוט, אבל גם היא לא הצליחה להגיע למצבים טובים הרבה בגלל עבודה טובה של הבלמים שקוורץ ובראשי. לא ראיתי גם בשורה מיוחדת בחילופים של גארסיה, שלא עזרו למכבי. שוב היו אלה חילופים של קשר בקשר וחלוץ בחלוץ בלי שום סיכון מבחינתו של הספרדי. שתי התל-אביביות ימשיכו לרוץ ראש בראש. אנחנו נקווה ליכולת טובה יותר מצד המועמדות לאליפות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו