שביתה צודקת, לא הוגנת

כ-30 אלף אחיות החלו לפני כשבוע בהשבתה של המערכת הרפואית כחלק מהמאבק שלהן לקידום שכר האחיות ומערכת האשפוז הציבורית. מרבית דרישות האחיות מוצדקות והן מתבססות על הנתונים, שלפיהם העומס הקשה בבתי החולים הציבוריים (בחלק מהמחלקות, חלק מהזמן) הוא קשה מאוד ומשמעותו חולים ששוכבים במסדרונות או בצפיפות בלתי הולמת בתוך חדרי האשפוז ונאלצים לקבל טיפול רפואי חלקי ופגום הפוגע קשה בבריאות החולים ובכבודם. העומס במחלקות בתי החולים הוא שגורם גם לתנאי עבודה בלתי נסבלים, בלתי הגיוניים ולא הוגנים, הן כלפי האחיות והן כלפי החולים.

האחיות דורשות שיפור משמעותי בשכרן (עלייה של כ-20 אחוזים בשכר), וזאת כדי לעודד יותר אחיות להישאר במקצוע, לעודד יותר אחיות לעבוד במשרה מלאה (לפי נתוני משרד האוצר, שיעור גבוה של אחיות מעדיף לעבוד בחצי משרה), וגם כדי לעודד יותר סטודנטים לבחור ללמוד סיעוד. האחיות מתבססות, בצדק, על הסכם השכר עם הרופאים, שבו ניתנו לכל הרופאים תוספות שכר של כ-47 אחוזים בממוצע. מותר לאחיות גם להשתמש בנשק השביתה במסגרת המאבק שלהן לשיפור תנאי ההעסקה והשכר.

ואולם דווקא מכיוון שהן עובדות בתחום הרפואה ואחראיות מקצועית, מוסרית, רפואית וציבורית כל הזמן לבריאותם ולחייהם של אלפי המטופלים שלהן - חובה עליהן להחליט לשבות אך ורק כמוצא אחרון וכאמצעי אחרון במאבקן, יהיה צודק ככל שיהיה. ראשי הסתדרות האחיות החליטו בשבוע האחרון על ההשבתה עוד הרבה לפני שמוצה המשא ומתן עם משרדי האוצר והבריאות. לכן ההחלטה שלהן למהר ולסגור את השאלטר על הטיפול הרפואי היא בזמן הזה בלתי מוסרית, בלתי הוגנת ובלתי מוצדקת, אף שמטרות המאבק שלהן מוצדקות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו