מאסטר ח"כ | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מאסטר ח"כ

, עודכן
0

אהבתם את "מאסטר שף"? קבלו את מאסטר ח"כ. הבחירות לכנסת ה-19 הפכו לתוכנית הריאליטי הטובה ביותר היום בעיר - בתנאי שסותמים את האף. לאחרונה קיבלנו דרך המסך, בשידור ישיר, את מנת הגועל היומי. עמרם מצנע, לדוגמה, ישב אמש באולפן אחד הערוצים ולקח לי כמה דקות להיזכר הסגן של מי האיש.

לבני, שפרשה מהכנסת לאחר שהפסידה למופז (זוכרים? ועוד אחרי שניצחה אותו בהארכה בפעם הראשונה), מקימה מפלגה וגונבת משאול שבעה ח"כים ותקציב בחירות. אבל היא שוטפת ידיים קודם - כי חשוב להיות נקי.

ואילו פרץ רץ בפריימריז של העבודה, מתפטר וחובר ברגע האחרון ממש לציפי, כי איך אפשר לישון בלילה כשאין תהליך שלום. כמה כיפות ברזל יכול ליזום האיש? ומצנע, שהבטיח להישאר בעבודה אם יפסיד, חובר פתאום לציפי (נדמה לי), כי איזה כיף להקים בית גם אם אתה לא יודע היכן הכתובת. אבל ציפי, ללא ספק, עמדה במילה: יש לנו היום בישראל, באופן סופי, פוליטיקה אחרת.

כמה נמוך לקחו לנו את הבחירות הקרובות? לתחתית של התחתית. אין אידיאולוגיה, אין נאמנות, אין עקביות - אבל כיסא, יכול מאוד להיות שיהיה לשטרית, ולאלעזר שטרן ולמצנע. וזה מה שחשוב היום.

בסופו של דבר, כל החבר'ה האלה יורקים לציבור בפרצוף. ידענו שאין פוליטיקה נקייה. מעברים תמיד היו. אבל אז לא התגאו בזה. הדבר נעשה בלילה, לא בשידור ישיר.

איפה הימים שכלנתריזם היה מונח גנאי בפוליטיקה הישראלית? פעם, בשנות ה-50, כשרחמים כלנתר, חבר עיריית ירושלים וחבר סיעת הפועל המזרחי, החליף סיעה במועצה - הוא הפך למוקצה וכמעט ביקש מקלט מדיני בסוריה. היום עושים הכל מהמקפצה. והמרכז מבטיח לנו מפלגה חיננית כי "יש עתיד". לנוכח המצב באמצע הקשת הפוליטית שלנו, כמה מרגיע שבעיקר "יש עבר".

הפוליטיקה הישראלית גם השכילה לפתח את האגו של הח"כ, או אפילו המועמד, למימדים מפלצתיים. לא בטוח שהמשכן יהיה מספיק גדול. דומה כי 75 אחוזים מהשטח לא יכילו את מועמדי "התנועה", בלי שום קשר למספר הח"כים שיכניסו לבני, מצנע ופרץ יחדיו. הולכת להיות לנו אופוזיציה לוחמת.

מי מאיתנו לא חולם על בחירה ברורה בין שני גושים כמו ליכוד והעבודה? אפשר לא להסכים, אבל קשה שלא להעריך את נבחרי רשימת הבית היהודי או מרצ. הכיוון ברור. הבוחר יודע בדיוק מה הוא עומד לקבל. כך גם עם המפלגות הדתיות והערביות. רשימות שעוברות את מכון התקנים עדיין קיימות.

והשאר? ייכנסו גם ייכנסו, אבל "תדע כל אם עברייה, שהיא מוסרת את גורל החוקים שיחולו על ילדיה לידי ח"כים, שלא כולם ראויים לכך".

סליחה ממשתתפי "מאסטר שף". להם לפחות יוצא, לפעמים, משהו טוב מהמטבח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר