קלינגר? אבוקסיס הוא מה שבית"ר צריכה

1.בסוף דצמבר 2017, לפני פחות מ־10 חודשים, התראיין אצלנו ניר קלינגר והשווה את יואב כץ לווורן באפט, לא פחות. השבוע קלינגר כבר השווה את כץ לשליט צפון קוריאה, קים ג'ינג און, ואמר בנאום ההתפטרות שלו, שהוא נשאר אותו ניר - כזה שחצי מהאנשים אוהבים אותו, וחצי לא, והכי חשוב שהוא הולך עם הלב שלו. קלינגר מבין מצויין תקשורת. הוא על הגלגל כבר הרבה מאוד שנים, יש לו קסם, אבל בעיקר יודע להתאים את ארשת הפנים שלו לכל מצב נתון.

המאמן החדש של בית"ר היה יוצא גדול אם היה עוזב בליל הזכייה בגביע המדינה, אחרי הניצחון האדיר בטדי על הירושלמים. הוא היה הופך לבלתי נשכח, ואפילו אוהדי הפועל חיפה היו מבינים אותו.

ה-DNA של כץ בכדורגל כאן הוא של שורד. במילים של פעם - מכולתניק. כשהקבוצה שלו בשיאה, קרוב לפיסגה, הוא מוכר את הכוכבים שלו ליריבה הכי גדולה. לא רק חנן ממן ועדן בן בסט לא האמינו בהצלחה החד פעמית של האדומים מקריית חיים. גם כץ לא מאמין.

עבור יואב, הפועל חיפה היא הדרך שלו להיות בקשר עם הארץ. קלינגר הבין את זה מזמן, אבל בית״ר היא טריגר טוב לרעש, לכותרות. השאלה אם הוא רוצה ללכת שם גם הבוקר, אחרי הגיהנום שאירגנה הערב בני יהודה בטדי?

2. קלינגר יודע את זה על בשרו. קריירה של מאמן, בטח בישראל, היא זוועתית עם איים בודדים של נחת. שבת אחת אתה בשעריים, ושבת אחרת אתה מלך. מועמד לנבחרת ולפרס ישראל. אבל מול המסך הוא ראה את יוסי אבוקסיס, כנראה האיש הכי מתאים להנשים את הגופה, מפרק ללא סנטימנטים את בית"ר, וגורם לבעלים משה חוגג להצטער על הרגע שבו החליט להכניס את עצמו למקום שמוציא אותך לרוב באלונקה.

מאמן מתאים יפתור חלק מהבעיות, אבל לא את כולן. חוגג הוא בוס כדורגל צעיר וחסר ניסיון, ולצידו אלי אוחנה לא ממש מצדיק את משרתו. הם זקוקים לאוטוריטה.

אז מי מתאים? בג'ונגל המקומי, התנהלותו של אבוקסיס היא באמת יוצאת דופן. שקול, מאוזן, מאופק, חכם, לא מקדים את המאוחר. הוא יגיע לכל מקום בזמן שלו, וזה לא קיים במקומותינו. גם הערב הקפיד לא לחגוג מול היציעים.

אוהדי בית"ר רואים בו לאורך שנים אויב מר, אבל הם שכחו שהיה ארכיבישוף האליפות במשחק השרוכים מול בית שאן. יהיה קשה להביא את יוסי, אבל על הקווים עמדה עם קרחת מבריקה, תרתי משמע, הארץ המובטחת.