שכחו אותם על צמרת העץ

1. דמה שהשביתה בליגה הלאומית בכדורסל היא כמו לראות תמונות של ילדים אחרים - ההורים והמעורבים הקרובים בטוחים שאין דבר יותר נפלא וחשוב מזה, והצופים מהצד מהנהנים בנימוס, מביעים עניין מזויף, עיניהם קהו מתמונות של פעוט גנרי עם חולצה מוכתמת שאותו ישכחו בעוד רגע. אבל נדמה שאין מאבק חשוב יותר עבור הכדורסל הישראלי מאשר מאבק זה. לא רק על הזכות להיות ליגה תחרותית עם שתי עולות, אלא גם על תמורה תקציבית גדולה יותר ממשחקי הווינר שבהם מופיעה הליגה ללא כל תמורה לקבוצות.

אם מחלקות הנוער הן קומת הבסיס של בניין הכדורסל הישראלי, הליגה הלאומית היא קומת הביניים שלו, בית גידול שבו שחקני נוער מנסים לעשות את המעבר הקשה לבוגרים. אם יצליחו - יזכו לשעות מנוע, אם ייכשלו, יתמקדו בתחביביהם. זו ליגה שבה שחקנים ותיקים זוכים להיות פקטור מוביל, אחרי שנים שבהן בילו בחדרי הלבשה שבהם דומיננטיות אמריקנית כפתה אווירה מסוימת מאוד. אז נכון שמאבקים על חוק רוסי סקסיים יותר, ודיונים על דרכן של נבחרות ישראל פטריוטיים יותר, אבל הלאומית היא החומר האפור שממנו מורכבת מערכת העצבים של הכדורסל הישראלי. לכן אם הקבוצות לא יקבלו שתי עולות, הן חייבות לפחות לקבל נתח מכספי ההימורים. בלי עולות ובלי כסף המאבק שלהן יהיה כישלון חרוץ.

ההתנהלות של מינהלת הליגה ברורה ואינטרסנטית. למה שמישהו ירצה לקבל פחות כסף ויותר סיכוי לרדת ליגה? העובדה שיושבי ראש הקבוצות גם יושבים באיגוד הכדורסל היא ניגוד אינטרסים שזועק לשמיים. אבל הטיעונים שלהם לגבי הצורך בשתי עולות ראויים, ובנויים על ניסיון מר עם קבוצות נטולות מוכנות.

2. אבל נדמה שאיגוד הכדורסל עצמו לא נאבק עבור הליגה הבכירה שלו עם סכין בין השיניים. במקום שעמירם הלוי יוציא הודעות מגוחכות על סיום השביתה מבלי שתיאם זאת עם ראשי הקבוצות, לאיגוד יש כוח עצום לעורר סערה: השבתה של כל הליגות וגיוס הכדורסל הישראלי כולו עד לקבוצות הקטסל שלו, עבור היהלום שבכתר שלו. כעת אנשי הליגה נותרו לבדם, ללא ארגון השחקנים שיזיל דמעות תנין באולפנים וללא תמיכה מהגוף המשדר שיעורר רעש. הליגה הלאומית טיפסה גבוה על עץ עקרוני ונותרה לבדה, בלי עתיד, בלי תקווה, בלי צ'קים.

3. ומרגיזה יותר מכל - הבוגדנות בקולגות שלו מצד ג'ף רוזן ומכבי חיפה, שסירב להצטרף למאבק ושבר שביתה. אם יש עונש ראוי לחיפה של רוזן, זו שמזלזלת בלו"ז של כולם בעודה סופגת תבוסות מביכות בארה"ב, הוא שהייה ארוכה בליגה הלאומית. אם שחקנים ומאמנים צריכים עוד טיפת מוטיבציה במשחקים שלהם מול חיפה, תזכורת על ההתנהגות האגואיסטית של רוזן וקבוצתו תעשה את העבודה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו