ישראל צודקת, אבל לא מתוחכמת

אילו יכלה הממשלה להחזיר את 48 השעות האחרונות במנהרת הזמן, היתה שוקלת מחדש את ההחלטות להרחיב את ההתנחלות ב-3,000 יחידות דיור ולהקפיא את העברת הכספים לפלשתינים. אין לי בכך ספק, אבל האמת חייבת להיאמר כי מחוגי ראש הממשלה הגיבו לתזה זו באמירה בהירה: לא ולא.

נכון שממשלות ידידותיות באירופה לא איימו להחזיר את שגריריהן הביתה. אך נכון גם שנציגיהן תידרכו גורמי כלכלה ומסחר ותקשורת כי אפשרות זו נשקלת במשרדי החוץ של כמה מהן.

לא שלישראל אין על מה להתפלמס עימן. הרי הן ערבות להסכמי אוסלו שבהם התחייבו הצדדים להימנע מצעדים חד-צדדיים, וזה בדיוק מה שעשה אבו מאזן בפנותו לאו"ם לבקש הכרה בפלשתין כמדינה משקיפה. היכן באה ערבות אירופה לביטוי ולמימוש, אם היא תמכה בפנייה או נמנעה במקרה הטוב (לבד מצ'כיה שהתנגדה, ולפיכך בנימין נתניהו הרחיב את טיסתו מגרמניה גם לפראג כדי להודות למנהיגיה).

אבו מאזן נחשב מאז ועידת קמפ דיוויד 2000 לסרבן סדרתי של המשא ומתן. הצדק עם ישראל, אבל האם גם התחכום? מי שישאל במשרד החוץ בירושלים, ימצא כי דיפלומטים מקצוענים סבורים שיכלו להפיק תועלת מדינית במדינות ידידותיות מהמהלך הפלשתיני, אבל התמיהה על אבו מאזן התחלפה בכעס על ישראל. בעיקר על ההחלטה - שנציגים בבירות שונות כבר רומזים כי היא כמו נרות חנוכה, לראותם ולא להשתמש בהם - לבנות בשטח E1.

בממשלה אמרו אתמול כי אהוד אולמרט התנפל בלשון מופקרת על העומד בראשה (האם זה אות שבכוונתו להתמודד בבחירות-). אבל גם תוכניתו הוותרנית לפלשתינים כוללת את סיפוח השטח הזה, המשתרע מירושלים למעלה אדומים. גם הפיצו מסמך מאת יצחק רבין, שבמענה להחלטת האו"ם אשר קבעה ב-1975 כי הציונות היא גזענות, תעמיק ישראל את הבנייה בהתנחלויות. שתי העובדות על טיעוניהן נכונות.

אך היה על הממשלה להיזהר בשטח זה, שהוא נייר הלקמוס באשר לנכונותה של ישראל לדון ביום מן הימים בכינון שתי מדינות לשני עמים. מי שבונה בציר המוביל למעלה אדומים, גוזר על פלשתין להיות כפקיסטן בשנותיה הראשונות - מדינה שאין לה רצף טריטוריאלי. ארה"ב גילתה בהתמדה רגישות לכל אפשרות שישראל תבנה ב-E1.

פוליטיקאים מתחבטים ומתקשים להודות בצורך לשפר את עמדותיהם. הם רואים בכך פחיתות כבוד. אינם מבינים כי מי שיודע להודות בטעות נחשב לאמין ובטוח בעצמו ובעל בקרה עצמית - שלוש תכונות שאין טובות מהן להנהגה לאומית וציבורית.

עתה קשה לעשות כן. מפני שממשלה שתנהג כך בעידן של בחירות תהיה טרף קל לבית היהודי ולעוצמה לישראל. אך עם כושר ההסברה שבו ניחן נתניהו אפשר לשכנע את הציבור, שתיקון עולם עדיף על היצמדות לעמדה המובילה לאין מוצא. חבל להתמיד בחיכוך הדיפלומטי המיותר הזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו