בחירות באוויר: מתפלגים ומתבזים | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחירות באוויר: מתפלגים ומתבזים

, עודכן
0

"חוק מופז", שאיפשר לשבעה חברי כנסת מסיעת קדימה להתפלג מסיעתם ערב הבחירות כדי להצטרף למפלגת "התנועה" שהקימה ציפי לבני, רק כדי ליהנות ממימון נכבד של 9 מיליון שקלים מכספי מימון המפלגות, הוא כשר אבל מסריח.

כל תינוק של בית רבן מבין שלא שיקול אידיאולוגי הניע את מאיר שטרית להצטרף אל קבוצת הפורשים של יואל חסון ואורית זוארץ ולבקש מוועדת הכנסת להכיר בהם כסיעה עצמאית, אלא המימון הנדיב שמבטיח להם החוק. נוסף על כך, ההתפלגות מבטיחה להם סוכרייה של 14 דקות שידור בטלוויזיה ו-28 דקות שידור ברדיו במסגרת תעמולת הבחירות.

ההידרדרות המוסרית-ערכית הזו חייבת להיבלם בדרך של חקיקה. חברי כנסת שההגינות עדיין יקרה להם וחשובה בעיניהם, חייבים ליזום - מייד לאחר שהכנסת ה-19 תתחיל בפעילותה - תיקון ל"חוק מופז": תיקון זה יקבע כי לאחר שהכנסת מאשרת חוק להתפזרותה, לפחות 90 יום לפני הבחירות, לא יהיה אפשר לבצע הליך של התפלגות מסיעה.

תיקון כזה הוא חיוני משום שיפחית במידה ניכרת את המוטיבציה של חברי כנסת להתפלג מסיעת האם שלהם רק כדי לקבל נתח מכספי מימון המפלגות.

בקשת ההתפלגות של חברי קדימה, אשר יו"ר המפלגה ח"כ שאול מופז כינה אותם "ציפי לבני ושבעת השודדים", מוציאה שם רע לפוליטיקה הישראלית. שוב הוכח, בפעם המי יודע כמה, שאין גבולות לציניות. אין ספק שהצעד הזה גם פוגע בדימוי של לבני, שמקפידה לשווק עצמה כאשת ציבור נקיית כפיים החפה מכל עיסוק בתרגילים ובתכסיסים פוליטיים מלוכלכים, שכן ברור כשמש שהיא לא חיזרה אחרי רוברט טיבייב, אורית זוארץ, מגלי והבה, יואל חסון, רחל אדטו ומאיר שטרית כדי לקשט ולפאר את רשימת "התנועה". היא גם מנוסה מספיק מבחינה פוליטית כדי לדעת שקבוצת הפורשים לא תוסיף לה אפילו חצי מנדט בקלפי, אבל היא זקוקה לכסף שהם מביאים איתם כדי לממן את מערכת הבחירות שלה.

מעניין שאותם חברי כנסת שיזמו עכשיו את מהלך ההתפלגות המכוער, בעודם נשענים על "חוק מופז", הם שגינו בחריפות את החוק בעת שהובא לאישור הכנסת בקריאה ראשונה ביולי 2009. אז, בעת הדיון במליאת הכנסת בהצעת החוק שלפיה לא יידרש שליש להתפלגות מסיעה אלא יספיקו שבעה חברי כנסת, יצאה לבני בחריפות נגד היוזמה, משום שעמדו מאחוריה חברי כנסת מהליכוד. היא אמרה כי "זהו ליקוי מאורות של הליכוד. זה חוק לא ערכי ולא מוסרי. הבענו שאט נפש מהחוק".

ח"כ יואל חסון, שהגיש שלשום לוועדת הכנסת את הבקשה של שבעת חברי הכנסת להתפלג מקדימה, היה זה שיחד עם רוברט טיבייב, שלמה מולה ונחמן שי (שבינתיים נדד למפלגת העבודה) עטו על פניהם מסיכות במליאת הכנסת כדי להביע את מחאתם נגד "חוק מופז".

עכשיו, לאחר קצת יותר משלוש שנים, אותם חברי כנסת אשר גינו בחריפות את "חוק מופז" ויצאו בתוקף רב נגד אישורו, מסתייעים בו לפרוש מסיעתם כדי לקבל כספים אשר שייכים בדין לסיעת קדימה. יש רק הגדרה אחת לצעד כזה - בושה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר