יהונתן גפן שמע על לארה אל־קאסם?

לארה היא לארה, ואושיות השמאל בישראל הן דוקטור ז'יוואגו שלה. יש ביכולתן לחטוף את מערכת האכיפה והמשפט בישראל, ולזמן מוגבל להפוך את המדינה לבת ערובה לכוחנותן. אתמול זו היתה עהד תמימי, בימים אלה - לארה אל־קאסם, פעילת BDS מובהקת, שמעולם לא היתה פעילה כמוה העונה על כל ההגדרות.

מה משדרת הפעילות המשולבת לטובתה? שום דבר אינו חוקי בישראל, אלא אם כן "הארץ", מוסי ותמי, והאוניברסיטה העברית מחליטים שהחוק הוא "חוקי". אז מה אם יש חוק האוסר להכניס לישראל פעילי חרם על ישראל? אם תמי ומוטה ומאמר המערכת מתנגדים, החוק אינו ניתן לאכיפה.

כל הפעילות המשפטית התעמולתית סביב לארה אל־קאסם בשבוע האחרון הוכיחה, שהיא דמות פוליטית שנועדה להשחיר את פניה של ישראל. ייתכן שלמרות החלטת ביהמ"ש המחוזי ביום שישי לטובת המדינה, הסאגה לא נגמרה. שום דבר לא גמור בישראל עד שלא הגיע לדיון בבג"ץ.

האמירות של משפטנים ואנשי תקשורת כאילו מדובר בסוגיה של חופש הביטוי, החופש האקדמי וישראל כמדינה חופשית - הן גניבת דעת. בכל שבוע יש אנשי אקדמיה והיי־טק ישראלים שמטורטרים על ידי הביורוקרטיה האמריקנית, ואינם מקבלים אשרת כניסה לארה"ב. אולי שירותי הביון האמריקניים חושדים בהם שיגנבו ידע וירגלו. אז אין סיבה שהמדינה היהודית תכניס מרצונה לגבולותיה אישה המתמחה (היא עוד לא סיימה להתמחות) בלוחמה פוליטית, שעיקרה דה־לגיטימציה של ישראל.

אבל בנושא ה־BDS יש ממד נוסף. חרם וסנקציות על ישראל אינם קיימים במנותק מהיקום האנטי־ישראלי. תנועת ה־BDS היא מנוע השנאה האנטישמית החזק והיעיל כיום בעולם המערבי. היא חלק בלתי נפרד מהתשתית האנטישמית באידיאולוגיה של מפלגת הלייבור החדשה בהנהגת ג'רמי קורבין, ואחד המנועים החזקים המלבים את האנטי־ישראליות הגוברת במפלגה הדמוקרטית. אבל בעיקר היא מייצרת קהילות שנאה.

מה שיותר מעניין זה שתומכיה של לארה אל־קאסם בישראל לא מגינים סתם על "זכויות", אלא עושים זאת בהתלהבות יתרה להפוך אותה לגיבורה פוליטית אידיאולוגית. המשורר והפזמונאי הנודע יהונתן גפן כבר שמע עליה?

השאלה כמובן היא מדוע שצעירה, פעילת BDS, תרצה לעשות תואר שני במשפטים דווקא באוניברסיטה העברית? אפשר לשער שאם תהפוך לסטודנטית מן המניין היא תהפוך לגַיֶיסת של תנועתה, שתשתלב במהפכה העממית הטרוריסטית. ייתכן שיש גם צורך בפעילים אנטי־ישראלים בעלי התמחות במשפט הישראלי. זה כמובן לא תפקיד הפקולטה למשפטים בירושלים לבדוק, ואפשר להבין את שלטונות האוניברסיטה, שלאחר שקיבלו אותה ללימודים, ינסו לסייע לה בכניסתה. אבל נראה שהתקבלותה ללימודים, במשולב עם ההתגייסות בפרופיל גבוה לטובתה, היתה השיטה שלה להיכנס לארץ ולהמשיך בפעילותה.

הדבר היחיד המדאיג הוא שוב חדלון הרשויות. אם לפי החוק נאסרה כניסתה של לארה אל־קאסם, המדינה צריכה להיות מסוגלת לגרשה מייד. אבל גם בהינתן המבצע התעמולתי המשפטי, שידידיה בישראל עורכים לכבודה, אין להירתע מהפרסום השלילי כביכול. הנזק של פעילותה בארץ יכול להיות גדול בהרבה. כבר בשלב זה היא פועלת כתועמלנית, בכך שמעדיפה להישאר במתקן המעצר בנתב"ג במקום לצאת לחופשי ולעלות על מטוס הביתה.