"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החלטה ללא תוקף בינלאומי

,עודכן
0

במהלך השבועות האחרונים פורסמו בכלי תקשורת רבים בישראל "איומים" על דעת הקהל שלפיהם, ההחלטה שיעביר אבו מאזן במליאת האו"ם הערב תגרום לישראל נזק רציני. ובכן, הם טועים.

כל מדינה החברה באו"ם חתומה על אמנה בינלאומית הנקראת אמנת האו"ם. האו"ם יכול לפעול אך ורק בתוך המעטפת של אמנה זו, ולכן כל החלטה של גוף כלשהו הפועל במסגרת האו"ם, ואשר סותרת סעיפים באמנה המדוברת, היא חסרת תוקף.

ההחלטה שעתיד אבו מאזן להעביר הערב באו"ם סותרת את סעיף 80 (שעליו אפרט מייד) של אותה אמנה, ולכן אין לה תוקף. בהיעדר תוקף לא יוכל אבו מאזן להשתמש בה כפי שמאיימים על דעת הקהל כעת. קביעה זו נשמעת על ידי מומחים של ממש מתחום המשפט הבינלאומי כגון ד"ר ז'אק גוטייה, פרופ' ארווין קוטלר שהיה שר המשפטים של קנדה, ד"ר מאיר רוזן שהיה היועץ המשפטי של משרד החוץ ושגריר בארה"ב ואשר השתתף בניסוח הסכמי קמפ דיוויד והסכם השלום עם מצרים, עו"ד הווארד גריף מירושלים וכן פרופ' יוג'ין רוסטוב שהיה דיקן בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל בארה"ב במשך 11 שנים. כולם מומחים בעלי שיעור קומה בינלאומי בחוק הבינלאומי, עם התמחות בנושא החוקתי של המנדט על פלשתינה.

כיצד סעיף 80 יוצר מצב שבו החלטה כזו אינה בת תוקף? מאחר שהסעיף הוא חלק מאמנה בינלאומית, הוא גם חלק מהמשפט הבינלאומי. בסעיף נאמר כי אין לגרוע מזכויות העם היהודי לריבונות על ארץ ישראל כולה, אלא אם יוקם מנגנון נאמנות בהסכם בין כל המדינות והצדדים המעורבים, אשר ימירו את מנגנון משטר המנדט במשטר נאמנות. היה חלון זמן בן כשלוש שנים שבו היה אפשר לשנות את המנגנון ממנדט לנאמנות, על פי פרק 12 לאמנת האו"ם. חלון הזמן היה בין 24 באוקטובר 1945, הוא יום כניסת אמנת האו"ם לתוקף, עד 15-14 במאי 1948, כאשר מימש העם היהודי את זכותו לריבונות בהכרזת המדינה, אשר מייד לאחריה הסתיים שלטון המנדט הבריטי על ארץ ישראל. מכיוון שבחלון הזמן האמור לא הושג כל הסכם נאמנות שהיה יכול לגרוע מזכויות היהודים לריבונות, הרי בתאריך סגירת חלון הזמן נתקבעו במשפט הבינלאומי הזכויות שקיבל העם היהודי במסגרת המנדט הבריטי.

אותן זכויות מוגדרות בכתב המנדט על ארץ ישראל, שהוא מסמך משפטי, וגם הוא חלק מהמשפט הבינלאומי. המנדט העניק ליהודים בלבד זכות, שאי אפשר לבטלה, לריבונות על כל השטח מהירדן עד הים התיכון. זכות זו לא שונתה בחוק הבינלאומי והיא בתוקף עד היום. כתוצאה מכך אין בידי האו"ם יכולת לגרוע מזכויות אלה, וכל ניסיון לגרוע מהן הוא פעולה הנוגדת את החוק הבינלאומי.

אביו המנוח של ראש הממשלה, פרופ' בנציון נתניהו, היה חבר במשלחת יהודית, שמשימתה היתה להגן על זכות ההתיישבות של היהודים בארץ ישראל בשלטון המנדט נגד שחיקה בעולם של חוסר ודאות. סעיף 80 היה תוצאה של עבודתה. ראוי שבנו ישתמש בכלי שאותו פעל לעצב, כי הזמן להפעילו למטרה אשר לה יועד הוא עכשיו.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר