"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משמשון לסינוואר - דבר לא השתנה

,עודכן

עוד לא יבש דיו הריאיון של יחיא סינוואר במכבשי הדפוס של "ידיעות אחרונות", ולב ישראלים רבים נהה לאופוריה. הנה, הרוצח מבטיח אביב פורח. הושט היד בוותרנות ובנדיבות (פיננסית) וגע בו. אלא שאז, כעבור יומיים באו "תיקוני הגרסה" של המחבל, ובעקבותיהם גל שריפות בעוטף עזה וים דמעות בשל הרצח הנתעב בברקן שנעטף בברכות החמאס ויתר ארגוני החבלה.

הפרסום הוביל ללחצים של חמאס, שבעקבותיהם הזדרזה העיתונאית האיטלקיה פרנצ'סקה בורי לפרסם ב"ידיעות העולם הערבי" סרטון אישי. לדבריה, סינוואר החליט להבהיר באמצעותה: היא הופיעה בשירות שני עיתונים (איטלקי ובריטי) ובשום פנים לא כיהודייה וישראלית. זה סילוף ישראלי.

"כשסינוואר דיבר אתי, הוא פנה לעולם ובכללו לישראל, במטרה להסיר את המצור שהקהילה הבינ"ל כולה אחראית לו", הדגישה. שאלתה המקורית הייתה: "האם זו הפעם הראשונה שאתה מדבר עם תקשורת מערבית?" לדבריה, "ידיעות" זייף והמיר זאת ל"תקשורת ישראלית". ועוד: "סינוואר הדגיש שאינו מוכן לשמוע את המילה "נורמליזציה". היא חתמה בחידתיות: "בסופו של דבר כולנו פיקחים, וה'פח' הפך להיות ברור לכולם".

אוי לאותה אכזבה. מסתבר שמנהיג חמאס, הבן של תנועת האחים המוסלמים, ואחיהם של אל קאעידה, הג'יהאד ודאע"ש, לא פגש בטורי כדי לבשר שוויתר על השמדת ישראל. סינוואר לא מוכן לוותר על הנשק ועל ה"מוקאוומה" שמשמעה רצח ישראלים. הוא פשוט הסביר, ש"חולשתו" היא מקור "עוצמתו", מול מדינת הענק הגרעינית הישראלית קצרת הסבלנות, שבעצם אינה רוצה לחסלו כי פשוט לא כדאי לה. צודק המנוול.

ההיסטוריון הערבי אבן חלדון (1332־1406) הסביר בחיבורו "מוקדימה" את המחזוריות לפיה "השמֵנים הנהנתנים והמבוצרים" מובסים בידי הרעבים ה"תעוזתנים" האורבים בחוץ, וחוזר חלילה. מוזר: על אדמת עזה שבה התבצרו פעם סרני פלישתים, התהפכו התפקידים. אז שרפו שועלי שמשון את שדות הפלישתים, והאחרונים - כמענה - פיתו בתחבולות את שמשון באמצעות דלילה. סוד כוחו נחשף ועיניו סומאו. רק בסוף, בייאושו, הפיל שמשון - המאוהב המאוכזב - את הבניין על סרני פלישתים וחיסלם.

צחוק ההיסטוריה. במקום הפלישתים נקבץ בעזה אספסוף, השורף את שדותינו. מנהיגיו מֵפֵרים "אפילו" ראיון לעיתון ומחללים לעת מצוא את עקרונות האסלאם, שבו אסורים הרג ילדים (נמכרים לעבדות) ונשים (משמשות כשפחות מין), ואסורה שריפת יערות. בגידה, רצח, הפרת חוזה, אונס, שריפה? לכל זה יש פרשנות מתירה באסלאם ושייחים זמינים למכביר, בזמן שאנו נלכדים בנקל בשבי ההונאה, הצהרות השווא וההסכמים הכוזבים ( "אבו מאזן ויתר על שיבה").

איזו חברה מגדלת אנשים היכולים בנקל לפגוע במיטיביהם? לכבול אישה יהודייה שהכירו ולרצחה בדם קר. גם אחיות נרצחות שם בשל שמועה שחיללו את כבוד המשפחה. אהבה נכזבת, אישה שסרחה, הריון לא רצוי, סכסוך משפחתי, בעיות בזהות מינית - אלה עשויים להיפתר ברצח יהודי בברכת אללה ומסיתיו, ולהסתיים בפנסיה מהרש"פ.

חמאס מסית ומפעיל מצב בלתי נסבל של "פרוטקשן" שבו הוא מאיים "לשרוף לנו את המועדון" כשירצה, בזמן שאנו - "השמֵנים"־ מכוונים ונטילטור נלעג מול העשן. חייבים להכות בחמאס ולהרתיעו טרם יהפוך העפיפון המעשן לקטר דורסני. לא צריך להגיע לעיוורונו של שמשון כדי להוריד להם בניינים. קשה, אך הם יבינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר