סרטן השד - MeToo#

אמא נפטרה לפני יותר מ־26 שנים והיא בת 64 שנים וחצי, כשנה לאחר שעברה ניתוח להסרת שד בגין מחלת הסרטן. היא לא סמכה על הרופאים ולא על הרפואה הקונבנציונלית. מאז הכירה את "צבי ציפורניים" האגדי - מרפא הומיאופת שחולל פלאים בקרב מטופליו והלך לעולמו ב־1991 - שמה מבטחה רק בו. עם מותו, הלכה בלית ברירה לפגוש את רופאת המשפחה, שנדהמה למראה עיניה. באותה עת הגוש הסרטני כבר דימם החוצה מהשד.

אני זוכרת את אמא יושבת אתנו בחדר האטום במלחמת המפרץ הראשונה, כשידה האחת על המקום שבו החלוק האדום מכסה את השד השמאלי, המרופד בפדים. לעולם אשא עלי את נטל השאלה מדוע לא הכרחתי אותה להיבדק כשכבר היה נראה שיש לה בעיה. אין ספק, אמי היא מקרה קיצון, אבל היא גם תמרור אזהרה מהדהד: לכו להיבדק! גילוי מוקדם הוא עניין של חיים או מוות; הוא מעלה את סיכויי ההחלמה לכדי 90 אחוזים. במילים אחרות, אין סיבה לזיהוי סרטן השד עם מוות! זה לגמרי בידיים שלנו, תרתי משמע.

עם מותה של אמא, נכנסנו, אחותי ואני, ל"קבוצת סיכון", לרבות זימון מיידי לבדיקת ממוגרפיה, שנדמתה לי כעינוי אינקוויזיציה. תופסים איבר בגופך, מותחים אותו עד למקסימום, ואז מניחים עליו מכבש שמושך עוד קצת מעבר. לא נעים. בניגוד לאינקוויזיציה, גילוי האמת יכול לשחרר אותך ממוות. למדנו לדעת שאצל "דור שני" עלולה המחלה לפרוץ בגיל צעיר בכ־20 שנה. כדי לאמת את הסטטיסטיקה, התגלה גם אצל אחותי גוש סרטני בהיותה כבת 44. היא עברה ניתוח להסרת הגידול בלבד, אבל שתינו חשבנו שזה לא ממש להיט, מכיוון שמה שנשאר אחרי הסרת הגוש התעוות ללא הכר. בשנים האחרונות הניתוחים הללו מתבצעים עם פלסטיקאי, כך שלעיתים את יכולה למצוא עצמך בסוף הניתוח במצב מרהיב יותר. מי אמר שאין חצי מלא לכוס?

אחותי החלימה מהסרטן ההוא, אך לרוע מזלה לקתה בסרטן אחר (מולטיפל מיולומה). 19 שנים חלפו מאז הגילוי הראשון ועד למותה של אחותי, לפני כחמש שנים, בטרם מלאו לה 63. ניתן להניח שאלמלא אותו גילוי מוקדם, לא היתה זוכה לראות את שלוש נכדותיה המקסימות באות לאוויר העולם.

כשהגעתי ל־63, היו מאחורי 23 שנות ממוגרפיה והרשיתי לעצמי לשכוח את הבדיקה השנתית. ייתכן שלא הייתי מגיעה אליה, אלמלא התקשר אלי רופא המשפחה ואמר, תראי, שוכבת כאן איזו בדיקת ממוגרפיה שעלייך לבצע. מאחר שפג תוקפה, שלח מייד הזמנה חדשה. נו, טוב, אמרתי, נלך להיבדק.

יש לי בשורה טובה ובשורה רעה, אמר אונקולוג "הדעה השנייה". הרעה - הסרטן שלך אלים ביותר. הטובה - יש לנו כלים להרוג אותו. הוא הציע להתחיל בטיפולים ואז לנתח, אבל אני ראיתי בעיני רוחי את הגוש הלא גדול שלי משכפל עצמו עם כל רגע שחולף, משל היה שוליית הקוסם. הראש שלי אמר: החוצה, עכשיו! הכירורג הבטיח ניתוח מושלם של הסרת הגוש באופן שלא יפגום בקיים, ועמד בדבריו. בן זוגי שיחיה צעד אתי יד ביד לאורך הכימו־כימו, כימו־ביולוגי, הקרנות, ביולוגי־ביולוגי, עם החולשה וההתקרחות (רוב מהומה על לא מאומה. טיפ חשוב: לא היעדר שיער הראש, אלא היעדר הגבות והריסים הוא שמעניק למטופלי הכימו את המראה החייזרי. אם יש "גילוי", לכי מייד "לעשות גבות" והדגשה לעיניים!). אגב: אחותי ואני לא נמצאנו נשאיות של הגן המוכר!

הדברים הללו נכתבים בהקשר לחודש המודעות לסרטן השד. אלמלא האיץ בי הרופא להיבדק, ייתכן שלא הייתי כאן היום לכתוב אותם. לכי להיבדק!