כשצה"ל שולח מסר ברור | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשצה"ל שולח מסר ברור

0

רגע אחרי ההודעה על הפסקת האש במבצע "עמוד ענן", כשהבינו את סך אובדן ה"נכסים" שלהם, ניסו חמאס והג'יהאד האיסלאמי למנף את האמצעי האחרון שנותר להם - הדיבורים, הלהג וההתלהמות. אצלנו כמה ראשי רשויות מפלגתיים מתוסכלים יצאו לתקשורת והביעו את אכזבתם מהמנהיגות הפוליטית, שלדעתם לא השלימה את המשימה, ואליהם הצטרפו עוד כמה מילואימניקים שהתקוממו משום שלא יוכלו לספר מעשי גבורות ולהצטלם ברחובות עזה בעוד דגל ישראל מתנוסס ברקע. מעטים מדי הבינו כי הכוח המתמרן שגויס היה אמור להיות מופעל קצתו, חלקו או במלואו, כדי לקדם את מטרות המבצע המאוד ממוקדות ולא כהפגנת כוח רבתי העונה לכינוי הנפוץ "תחזיקו אותנו".

חמאס, הג'יהאד וחלק מהציבור בישראל התכוננו ל"עופרת יצוקה 2" וקיבלו משהו שלא כל כך הבינו. ההפתעה המלאה שהושגה, תוצר של תכנון ארוך ותהליך הפקת לקחים מעופרת יצוקה, עדיין לא הובררה וספק אם תצא לאור בצורה מלאה מתישהו, מסיבות מובנות. בעופרת יצוקה המטרה העיקרית היתה חיזוק ההרתעה באמצעות איום על בסיסי השלטון האזרחי של חמאס ברצועה. ב"עמוד ענן" המטרה העיקרית היתה חיזוק ההרתעה באמצעות פגיעה אנושה בבסיסי הכוח של הארגונים - הידע והניסיון - וזאת על ידי פגיעה ברבי מחבלים, בתשתיות טרור דוגמת משגרי רקטות, במשרדים ובחמ"לים, שנפגעו במדויק, וביכולת ההתעצמות הטמונה במנהרות, במחסני אחסון ובמפעלי ייצור, שהושמדו ברובם.

בשני המבצעים הנ"ל המטרות הושגו. אך בעוד לאחר עופרת יצוקה המנהיגות הפוליטית לא השכילה לשמר את ההרתעה באמצעות הפעלת צה"ל בעוצמה הבלתי פרופורציונלית הנדרשת, שהיתה מקטינה את הצורך במבצע נוסף, המבחן האמיתי עדיין נכון לנו. הוא טמון באומץ קבלת ההחלטות של הדרג המדיני בהינתן מצב של ערעור ההישגים שהושגו.

* * *

צה"ל הוא כוח ההרתעה של ישראל. הרתעה לא נשמרת אם הכוח מופעל במידתיות, אלא רק אם הכוח מחזק את האיום שיצר בלחימה. מבחן ההרתעה מצוי ביוזמה שתנקוט הממשלה, אם לדוגמה מחר נדע על משאית רקטות שאמורה לעבור במנהרות לאחר שהמצרים לא השכילו או לא רצו לעצור. האם נתקוף את המשאית ונמנע את המשך ההתעצמות, או ששוב נשב בחיבוק ידיים ונכין את "תוכנית המגירה" למבצע הבא? מבחן ההרתעה תלוי בהנחיות הברורות שיקבל צה"ל כאשר אחד מארגוני הטרור בעזה יבחר לערער על סמכות חמאס ויבצע ירי רקטות או פצצות מרגמה לעבר ישראל. האם צה"ל יגיב בעוצמה לעבר מקורות הירי ושולחיהם, או ששוב יידרש לגרד טיח מאיזשהו מבנה נטוש או לתחח אדמה אי שם בשטח פתוח?

היכולות שהפגינו צה"ל וזרועות הביטחון השונות לפני ובמהלך מבצע "עמוד ענן", ההיגיון המבצעי ושיקול הדעת - כל אלה, יחד עם התגובה הבלתי מתפשרת לירי סורי מקרי ברמת הגולן, יצרו מנוף הרתעה שלא היה בידי המנהיגות הפוליטית זה שנים רבות. נסראללה וידידו האיראני אחמדינג'אד יושבים בימים אלה ובוחנים כל אחד לענייניו את משמעות היכולות המבצעיות לשלמות הכוח שלהם ולשלומם. "עמוד ענן" היה עמוד אש מאוד ברור וחד-משמעי שמיצה רק חלק מהיכולות המבצעיות הקיימות בארסנל של מדינת ישראל. כל שנותר הוא לקוות כי לא נידרש להפעיל את העוצמות הנוספות כדי להבהיר שיש בכוונתנו להמשיך להתקיים ולקיים שיגרת חיים נורמלית.

הכותב הוא תא"ל (מיל') ולשעבר ראש מטה פיקוד דרום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר