צביטה בלב

כאיש היגיון הברזל ניתח אהוד ברק את מצבו הפוליטי והגיע למסקנה ברורה: אם בנימין נתניהו ירצה ויוכל למנותו לשר הביטחון לתקופת מה אחרי הבחירות לכנסת - הוא יעשה כן, גם אם ברק - בן זוגו בארבע השנים האחרונות - ייוותר בודד, ללא סיעה בכנסת; ואם לא ירצה ולא יוכל - גם סיעה של חמישה או שישה ח"כים לא תשנה את המצב, והוא לא יתמנה פעם נוספת לשר הביטחון.

בן 70, תוסס ורענן וסקרן, אין לברק עניין לתפוס כורסה בכנסת ה-19. אילו רץ בראשות העצמאות לא היה יכול לפרוש באמצעה של תקופת כהונה רק מפני שהורחק ממשרד הביטחון. מבחינה זו הוא בר מזל. בניגוד לרוב מכריע של השרים והח"כים לדורותיהם, יש לו חיים גם מחוץ לפוליטיקה. בעיקר בזכות סקרנותו העמוקה. בציבור הוא מוכר כפסנתרן חובב המנגן בסולמות גבוהים ומסובכים. יודעי ח"ן מודעים לכך שיותר מכל הוא עסוק בלימודים. על שולחנו הפיזיקה והמתמטיקה והפילוסופיה. בעיקר שהוא גם נהנתן ואוהב לבלות ועשה לביתו בשיעור המאפשר לו להרבות בטיולים לחו"ל.

למזלו, נאלץ להחליט על המשך דרכו בצומת נוח, יחסית, בחייו הפוליטיים. נרדף על ידי יריבים ותקשורת עוינת בחלקה, החל הגלגל מסתובב בחזרה. ראו בו "מבוגר אחראי". גם נוכחו כי השותפות בינו לבין נתניהו, שידעה חריקה בולטת אחת בפומבי, היתה נכס תקדימי להתנהלות הממשלה. במצב שבו הסקרים העידו כי ברק מדלג בבירור מעל לאחוז החסימה, הוא פרש באנחת רווחה ובכבוד.

ברק הוא אדם מיוחד במינו. כשליו צורבים, תועלתו רבה. אטימותו הרגשית מכבידה, תבונתו ייחודית. חמש שנותיו וחצי במשרד הביטחון התאפיינו בניהול מדיניות לטווח רחוק. הוא ידע כי הפניית תקציב הביטחון לכלי הלחימה העתידיים באוויר ובים ובמודיעין לא תניב פירות בתקופתו. הוא לא יזכה לתודת האומה. אך בקשריו עם ממשלו של ברק אובאמה שאב דולרים רבים להבטיח את עליונותה הצבאית של ישראל.

הוא מתבונן במציאות בגובה העיניים. בשמאל לא סלחו לו על המסקנה ההגיונית מהתנהלותם של יאסר ערפאת ואבו מאזן בקמפ דיוויד ש"אין פרטנר" פלשתיני. לא מפני שהדברים אינם נכונים אלא מפני שאינם נוחים למפלגה. בימין לא אהבו את נטייתו להטות יותר מאוזן קשבת לאובאמה ורצו להאמין כי הוא אשם בפירוק מאחזים הממוקמים על קרקע פרטית של פלשתינים. ייתכן כי את מגרון הבאה ייאלץ להסיר שר מהליכוד.

ביסודו של דבר הוא נייר הלקמוס להשוואה בין ממשלת נתניהו לבין זו של אהוד אולמרט. מבצע עופרת יצוקה נוהל בידי אולמרט, ברק וגבי אשכנזי. "עמוד ענן" בידי נתניהו, ברק ובני גנץ. בפרישתו יכול ברק להציע לציבור משפט המצוי בעמוד התשבצים בכל עיתון: מצא את ההבדלים.

רזי ברקאי התבטא כי חש אתמול אותה צביטה בלב שפקדה אותו כאשר נודע לו כי משה דיין נוטה למות. גם אני חשתי כך. יש דמיון רב בין שני אישים ייחודיים אלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו