"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גרמניה עומדת לצד ישראל

,עודכן

אלה בישראל הכועסים על התגייסות גרמניה להצלת הסכם הגרעין עם איראן, צריכים לזכור כמה דברים חשובים: גרמניה, בימיו של שר החוץ לשעבר יושקה פישר, שנחשב לאחד מידידיה הגדולים של ישראל בעת כהונתו, היתה נכונה להרים ידיים מול האפשרות שאיראן תתחמש בנשק גרעיני.

"צריך להתרגל למחשבה שלאיראן תהיה פצצה", הוא אמר בעיצומן של שיחות הסרק שהאיחוד האירופי ניהל בעשור הקודם עם טהרן על הקפאת תוכנית הגרעין. עמדה זו השתנתה כשאנגלה מרקל הגיעה ללשכת הקנצלר בסוף 2005. היא מילאה תפקיד חשוב בצירוף רוסיה וסין לחזית הבינלאומית בשורות מועצת הביטחון של האו"ם, שאפשרה הטלת סנקציות גוברות על המשטר האיראני - לפני שממשל אמריקני בראשותו של ברק אובאמה החליט לשנות גישה ולהשיג בכל מחיר הסכם מחורר ובעייתי עם איראן.

בכל פעם שהגיעה מישראל בקשה להתערב אצל ענקי כלכלה גרמניים, כדי שאלה יכבדו את רוח מדיניות העיצומים הבינלאומיים, מרקל נענתה בחיוב בהתאם לנוסחה שקבעה: "קיומה וביטחונה של ישראל הם חלק מהאינטרס הלאומי של גרמניה". עם זאת, ברגע שהתברר לגרמנים ולשאר האירופאים שממשל אובמה חותר להשגת הסכם עם טהרן בכל מחיר, התאימה ברלין את עצמה למציאות. יש לציין שגורמי שמאל ישראליים נרתמו למערכה למען הסכם הגרעין, כחלק מתמיכתם העיוורת במדיניות אובאמה.

כפי שראינו ב־25 השנים האחרונות, גורמים אלו הצליחו ומצליחים לבלבל את ידידיה הטובים של ישראל, כשהם משנים בבת אחת את עמדותיהם. כך הפכו את ערפאת מטרוריסט לחתן פרס נובל, ואת האיום הגרעיני האיראני, לדבר שאפשר להתמודד איתו באמצעות הסכם. כשישראלים מתעתעים בעולם, קשה לבוא בטענות לאחרים. אם ישראל תמשיך לספק לגרמניה ולעולם ראיות לכך שאיראן מנצלת את ההסכם כדי לרמות את העולם, וכן להפנות כספים לתמיכה בארגוני טרור ברחבי המזה"ת ומעבר לגבולותיו - תעמוד מחויבותה של מרקל לביטחון ישראל במבחן המציאות. מה יקרה בתוםעידן מרקל, זה כבר סיפור אחר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלדד בק

חיפאי גאה. כתב "ישראל היום" באירופה. בעבר כתב לענייני ערבים בגל"צ וב"חדשות" וגם עורך חדשות החוץ של "הארץ". אחד העיתונאים הישראלים הבודדים שדיווחו ממדינות אויב כאיראן, סוריה, לבנון, עיראק ועוד. למד ערבית ואסלאם בסורבון בפריז. היה כתב בצרפת, באוסטריה ובגרמניה של כלי תקשורת ישראלים שונים ("ידיעות אחרונות", "מעריב"). פרסם שלושה ספרים: "מעבר לגבול - מסעות לארצות אסורות", "גרמניה, אחרת", "הקנצלרית - מרקל, ישראל והיהודים".

כדאילהכיר