חברים קנו קסדות בגלל מה שקרה לי

ב־31 ביולי השנה הייתי בדרכי מהבית בצפון תל אביב לעבודה שלי במגדלי עזריאלי, כשאני רכוב על הקורקינט החשמלי שלי.

נתקלתי במכשול על המדרכה ובמשך חודשיים הייתי באשפוז ובשיקום בבית החולים איכילוב. עדיין לא חזרתי לעבוד. לא יודע במה נתקלתי. אולי משהו שקשור לאבנים המשתלבות או ענף שנפל. עפתי והתגלגלתי על המדרכה.

במזל לא נפלתי לכביש, אבל נפלתי לא טוב ושברתי את הברך בצורה די רצינית, כך שהייתי צריך לעבור שני ניתוחים. חבשתי קסדה, אבל המכה שקיבלתי היתה בברך, כך שזה לא עזר.

אני מתכנת מחשבים ולכאורה יכול לעבוד גם מרחוק, אבל זה בלתי אפשרי כי למרות שעברו יותר מחודשיים אני עדיין סובל כאבים. רק לפני שבועיים-שלושה התחלתי ללכת עם הליכון ואני סובל מכאבי גב.

כשאני שומע על תאונה כמו זו של ארי נשר ז"ל זה בהחלט מהדהד. אני שואל את עצמי אם הנסיעה על כלי רכב חשמלי שווה את הנוחות לעומת הסיכון. לא רכבתי על קורקינט בשביל הפאן כמו שאנשים לפעמים עושים. זה היה כלי תחבורה ששימש אותי בסידורים היומיומיים.

לחברים שלי שנוסעים על כלי רכב חשמליים אני אומר קודם כל שזה כלי מסוכן. לא לנסוע מהר, להיזהר מאוד ולהיות עם קסדה. אני לא יכול להגיד לאנשים להימנע מהנסיעות האלו, כי זה פתרון טוב בצפיפות העירונית שאנחנו חיים בה.

התחבורה הציבורית לא נותנת מענה. אנשים בעבודה שלי מגיעים על אופניים חשמליים וקורקינטים, כשהם עוברים צמתים גדולים וכבישים עמוסים. אני מכיר חברים שקנו קסדות בעקבות מה שקרה לי.