רק במרכז אוסקר, רק במרכז
אחרי שער אחד בשלושת המשחקים הראשונים של המחזור קיבלנו פיצוי הולם ברמת השרון. הקבוצה היציבה בליגה, מכבי ת"א, הגיעה בסיטואציה לא מוכרת: לאחר שני הפסדים רצופים. המגרש הקטן ברמת השרון בוודאי הזכיר לגארסיה את מגרשי הנוער בספרד, כשגם ליריבה שלו יש תקציב דומה לקבוצות נוער במולדתו או לעלות של רוברטו קולאוטי אחד.
על המגרש לא ראינו את הפערים האלה. רמה"ש ראויה לכל המחמאות. היא מוכיחה שנגד כל הסיכויים היא הפכה לקבוצה לגיטימית בליגה.
לא אהבתי את הההרכב של גארסיה. המערך של מכבי עם שלושה קשרים ושלושה שחקני התקפה לא עבד. ראינו במשחקים קודמים שהמקום הטוב ביותר עבור גונסאלו גארסיה הוא במרכז, אבל גארסיה המאמן החזיר את הקשר לאגף ומשם הוא לא בא לידי ביטוי. מרכז השדה של מכבי עם אלברמן, ראדי ואבו זייד הוא מוגבל מאוד. עם כל הכבוד לרכש מבני יהודה, שחקנים כמוהו גדלים במחלקת הנוער של מכבי. אלברמן וראדי פשוט נמצאים בכושר ירוד.
החבורה הצנועה והמפתיעה של בני טבק ומני קורצקי הצליחה להמם את הצהובים עם שער נהדר מרגליו של רן יצחק, שמשתלב בצורה יפה בתקופה האחרונה. טעות נדירה של אניימה העמידה את מכבי במצב מביך מאוד. השער המצמק על סף ההפסקה החזיר את הצהובים לעניינים. בפתיחת המחצית השנייה קולאוטי החליף את אבו זייד והשער היה באוויר.
השלישי של רמה"ש הגיע בעיצומן של התקפות בלתי פוסקות של מכבי, ושוב הציב רף גבוה מאוד עבור הצהובים שהציגו עוד רגע מביך של הגנה שלא מוצאת את עצמה יותר מדי פעמים.
עבודת ההכנה של אסי בלדוט לשער השני של יצחק היתה יוצאת מן הכלל, אבל איפה היה יואב זיו? היכולת של בלדוט והניסיון שלו הם נכס עבור רמה"ש, שהיתה חייבת "להרוג" את המשחק, אבל לא היו לה את הכוחות ואת העומק על הספסל כדי לעשות את זה. לזכותה של מכבי ייאמר שהיא לא הורידה את הראש וחזרה שוב ממצב קשה מאוד.
דווקא השוער גל ניר, מהטובים והיציבים בשחקני רמה"ש העונה, החזיר את מכבי למשחק עם שתי טעויות קשות, ומכאן הדרך להפסד היתה קצרה מאוד. הקאמבק של מכבי ייתן לה דחיפה אדירה להמשך הדרך, ואולי זו גם תחילתה של ידידות נפלאה עם אחד, רוברטו קולאוטי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו