ד"ר מורסי ומיסטר הייד

לאחר שתרם להפסקת אש בין ישראל לחמאס, גילה המערב את ד"ר מורסי. 24 שעות אחרי, הוא כבר קיבל את מר הייד. אז מה עושים עתה בוושינגטון? מבקרים, ומקווים לטוב. בבית הלבן לא רוצים זעזועים ומבהירים זאת לצבא המצרי. פעם דמוקרטיה היא ערך עליון ופעם יציבות ואינטרסים. אלא שביום שלישי נפגשים שוב בתחריר. יהיו שם מצד אחד האחים המוסלמים והנשיא, ומצד אחר - היתר.

בשנת 1982 קיבל ד"ר מורסי, מאוניברסיטת דרום קליפורניה, תואר דוקטור בהנדסת חומרים. ב-21 בנובמבר 2012 קיבל אותו מורסי מהאמריקנים תואר של מדינאי אחרי שעזר לחברו החדש אובאמה להנדס הסכם בעזה. אבל ד"ר מורסי מתמחה בכלל בהנדסת מערכות: לאחר שהשתלט דמוקרטית על המערכת המבצעת והמחוקקת, הוא הוריד על הברכיים את הרשות השופטת.

לפני 22 חודשים פרצה המחאה הגדולה במצרים, שהובילה להדחתו של מובארק. מורסי וחבריו לא היו באירועי הפתיחה. הם נתנו לצעירים הליברלים, לאנשי השלטון הישן ולצבא להשתכשך בבוץ. האחים המוסלמים הגיעו בדיוק בזמן כדי לקטוף את פרי השלטון הבשל.

העימותים שפרצו הפעם במצרים הם על כוח, לגיטימיות וחזון. ליריבי הנשיא, אנשי תנועות חילוניות וליברליות, ובראשם אישים כמו מוחמד אל-בראדעי, עמרו מוסא וחמדין סבאחי, יש בעיה: למורסי יש את הלגיטימיות החשובה ביותר מאחר שהיא באה מהעם אחרי בחירות דמוקרטיות ורוח גב מערבית מהבית הלבן, מה שלא היה למובארק. אבל מה שאין למורסי זה מורשת תחריר. האחים המוסלמים זכו מן ההפקר.

זאת הסיבה שמורסי בחר לעטוף ביום חמישי את הצווים הנשיאותיים הלא מקובלים שלו בהחלטות הגיוניות. פיטורי התובע הישן, מאנשי מובארק, וההחלטה לפתוח מחדש תיקים של חשודים במעורבות הרג מפגינים אינם בעיה, להפך. הבעיה היא התוספת, אותם צווים שמציבים את מורסי מעל לחוק.

האם שווה היה למורסי - "הפרגמטי", "שוחר השלום", המדינאי" - לקלקל ביום אחד את כל המחמאות שהשיג ביום רביעי? מבחינתו כן, מאחר שהאינטרס הראשון מבחינתו הוא להגן על ועדת ניסוח החוקה שתעצב את פניה של מצרים החדשה.

הרכב בן 100 חברים עמל במצרים על החוקה חדשה, שתפקידה בעיקר לנסח את מעמדה האיסלאמי של מצרים החדשה. רבים מקרב הליברלים ואנשי השמאל פרשו מהוועדה בדיוק מאותה סיבה. בית המשפט החוקתי בוחן תביעה לפזר את הוועדה מאחר שהיא לא מייצגת את כל שכבות הציבור וקיים בה רוב מוחץ של התנועות האיסלאמיות. באותה ועדה אין כל ייצוג לקופטים או לתנועת צעירי 6 באפריל, אלה שהביאו למהפכת תחריר.

מורסי לא העריך נכון את הלחץ הציבורי ואת זעם מערכת המשפט בעקבות הצווים האנטי דמוקרטיים שלו. בערים כמו אלכסנדריה, איסמעיליה ופורט סעיד אף השחיתו משרדים של מפלגת האחים המוסלמים. מצד אחר, ייתכן כי מורסי קיבל תעודת ביטוח שמאפשרת לו לנהוג בדיוק כפי שמצופה ממנו - כמו "פרעה דיקטטורי חדש".

בבית הלבן כנראה כבר הפנימו כי דיקטטור איסלאמי החליף דיקטטור חילוני במצרים. אולי בגלל זה הביקורת נגד מורסי באה בסוף השבוע ממחלקת המדינה, ולא מהבית הלבן.

יש מי שחשב כי בעקבות מלאכת הגישור של מורסי קם לנו מנהיג ערבי, שבשם העם יקדם את השלום ויגשר בין ישראל לפלשתינים. היה צריך לראות את הביקורת נגד מורסי מבית בעקבות מלאכת הגישור כאשר כינו אותו "הבובה של אמריקה כמו מובארק".

היום כבר ברור כי מורסי יקדם בראש ובראשונה את חזונו. לחזון שלו ולחזונו של הרצל יש לצערנו רק דבר אחד במשותף - זקן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו