הדרבי חזר, הכדורגל עדיין לא

1.אי אפשר לקבוע מי הגיעה למשחק בין מכבי חיפה להפועל ב"ש עם יותר לחץ על הגב. חיפה הפכה ב־7-8 השנים לסוג של חולה כרוני שכבר ראה אלף רופאים שעד עכשיו לא יודעים לאבחן בדיוק ממה הוא סובל. הלחץ הנוכחי שלה אמיתי, אקוטי, חיפה לא רוצה לאבד את זה לגמרי, לא להימחק מהתודעה הציבורית כקבוצת צמרת רלוונטית.

ב"ש בלחץ כי היא מלקקת את פצעיה תוך כדי תנועה ושינויים דרמטיים שהפכו את פניה מאז הכישלונות בליגת האלופות ובליגה האירופית, שחייבו את אלונה ברקת וברק בכר להיפטר, כמעט בברוטליות, משחקנים שלא נדרשו להם יותר, ובמקביל להביא לעיר את האסלביינק וסבע במשאיות של ברינקס.

אחד שהיה מעורב במהומות תחילת העונה עומד היום בשער של חיפה. שטויות של הבלם שלו, דוס סנטוס, חייבו אותו לערנות שיא ולשתי הצלות גדולות מול בן בסט וביירוט כדור חופשי של סבע. חיימוב, למרות כמה תקלות לפני החג, מסתמן כנכס חשוב בביטחון ההגנתי.

חיימוב עזב והגיע במקומו אריאל הרוש, שהיה יציב, אבל זכה מלירן ליאני לחנינה ולא עף באדום אחרי שנגח בקראמר, דווקא אחרי הצלה יפה שלו.

מול אובדן התשוקה המתמשך של האלופה שלא מוצאת את עצמה, חיפה, עם כישרון ואיכויות פחותות משמעותית ממנה, נראתה משופרת אבל היא הכי לא קילרית שיש, ובעיקר חסרת שחקנים איכותיים שיסיימו מצבים ברשת.

למשל רוקביצה, כזה שאני מגדיר "שחקן נחמד", אבל נחמד הוא אויבו של הטוב. מלבד כמה הבלחות מאז הגיע לארץ, לא הוא ולא אף אחד בחיפה הוא שחקן באנקר.

2.בפעם שעברה מכבי ניצחה בדרבי 0:5 והפועל ירדה ליגה. אתמול הדרבי חזר, אבל כל עוד הוא משוחק בנתניה, פ"ת או בני עי"ש, המניות שלו בירידה. הוא פחות מעניין מכל הסיבות הנכונות, ובלי בלומפילד זה לא זה.

בתאוריה מכבי היא ליגה אחרת. איביץ' תרגל הרכבים מתחלפים והקפיד להשאיר על הספסל מי שמחשיבים את עצמם שחקני הרכב. אתמול הוא העלה את הרכב האיומים שלו, אבל כוח האש נבלם כמעט בקלות והפערים על הנייר התקזזו למינימום.

אלו לא ימים טובים לכדורגל הישראלי. הפועל גוררת את מכבי אליה, לא להיפך. רפואה משחק טקטי, למרות שיש דקות שאתה לא מזהה מי בכירה ומי לא. אולי נוכח דישדושה של ב"ש, מכבי לא דורשת מעצמה יותר מהמינימום.

אלירן עטר, הטוב בקבוצה מתחילת העונה, ירד לספסל בעצבים. למה ככה? אופואדו, שנכנס במקומו, השתלט על העסק ורק קירב את מכבי להכרעה. הדרבי חזר. הכדורגל עוד לא.