"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קל להצהיר, קשה יותר לנקות

,עודכן

הסיקור העיתונאי לקראת הבחירות לרשויות המקומיות מחטיא את המטרה; לכל הפחות, לטעמי, משלם מסים לעיריית ירושלים. הפרשנויות הניתנות לבריתות, שנכרתו בין סיעות ופלגים לתמיכה במועמד כלשהו לראשות עיריית הבירה, לא תמיד משרתות את הבוחר. הוא כבר נמצא עכשיו בשלבי התלבטות למי ייתן את קולו.

העסקנים בקיאים ברזי ההבדלים, אם בכלל קיימים, בין קבוצות המועמדים. הם תמיד יוכלו לספר בשבחו של המועמד "שלהם", בעיקר בלשון הפלגה. אבל אני, למשל, לא מבחין למרבה הצער בהבדל בין משה ליאון לזאב אלקין, הנראים כרגע מועמדים מובילים. במה יתרונו של האחד על פני מתחרהו? מי יסבר את אוזנינו, מי מבין שניים אלה ינער טוב יותר את האבק שהצטבר בירושלים לאורך השנים?

האם להצביע עבור זאב אלקין, רק משום שהוא נושא בחיקו מכתב המלצה של נתניהו? האם זו תעודת הביטוח המעידה כי אלקין הוא האיש שיוכל לנער את העיר מכל מגרעותיה?

ובמה גדול כוחו של משה ליאון? אכן, לאחרונה הצליח לכרות בריתות ולבצר את כוחו הפוליטי, והפרשנים התרגשו מכך. אבל בעיני מי נראה יתרונו - בעיני הפרשנים הנלהבים, או המצביעים?

ומה בדבר הפנים החדשות־ישנות של עופר ברקוביץ', החילוני? אולי כדאי לתת למועמד צעיר זה את האשראי? ככל הידוע, הוא לא נושא בכיסו מכתב המלצה כלשהו, וגם סירב לגלות למי נתן קולו בבחירות האחרונות לכנסת. מוזר שאיש ציבור פעיל כמותו מסתיר עובדה זו. לא שזה צריך להיות גורם מכריע בהחלטה למי להצביע לראשות העיר.

תקצר היריעה מלמנות את הדרוש תיקון למען שגרת חיים יומיומית איכותית יותר בירושלים. מבין כל ערי ישראל, הבירה כבר אוחזת בשיא אחד: לפי סקר אחד, זו העיר המלוכלכת ביותר. אני לא זקוק לסקר כדי להגיע למסקנה לא מפתיעה זו. עם זאת, איש מקרב המועמדים לא הציג תוכנית לניקיון העיר. ירושלים היא גם עיר שתנועת המכוניות בה בלתי אפשרית בשעות מסוימות. מכלי האשפה הירוקים ניצבים בשולי הדרך וחוסמים נתיב תנועה.

אכן, בהשוואה להצהרות הקולניות בדבר שמירה על "אחדות העיר", ניקיונה משפיע מאד על חיי היום־יום, אך אינו זוכה להגיע לראש הכותרות. קל להצהיר; קשה יותר לנקות. ומי מקרב המועמדים יוכל לעצור את זרם ההגירה השלילי מירושלים?

אלה מעט מהאתגרים שהמועמדים חייבים לשקוד עליהם מיום בחירתם הראשון. כפי שאמרתי, עד כה לא למדתי מי המשכנע ביותר, שישנה את פני עיר הבירה. אינני יכול להמליץ, אבל ברור שהמנצח חייב לחולל מהפכה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר