המבחן האמיתי - מידת השקט | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המבחן האמיתי - מידת השקט

, עודכן
0

צה"ל העצים הלילה את התקיפות האוויריות ברצועה, במאמץ להכתיב לחמאס הפסקת אש בתוך זמן קצר. אמש שוב דחה הדרג המדיני את האפשרות של כניסה קרקעית לרצועה, כדי לתת עוד זמן למגעים שמתנהלים בקהיר.

את השיחות מובילים אנשי המודיעין המצרי בראשותו של ראפת שחאתה. בניגוד להכחשות שונות שנשמעו בישראל, ביממה האחרונה כן שהו במצרים נציגים ישראלים. את חמאס מייצגים בשיחות אנשי הלשכה המדינית, שחזרו למרכז הבמה עקב הוואקום שהותירה ירידתם למחתרת של ראשי הזרוע הצבאית בעזה.

במוקד השיחות עומדת דרישת חמאס להסיר כליל את הסגר על הרצועה, לרבות המגבלות שמטיל חיל הים, והפעילות הסלקטיבית שמתירה מצרים במעבר רפיח. בעוד הסכם אוסלו מתיר לפלשתינים לדוג בטווח של כ-12 מייל מהחוף, חיל הים מצמצם את פעילותם לטווח של כשני מייל וחצי, מחשש לפיגועים ולהברחות. סביר שישראל תגמיש מעט את ההגבלות, ותתיר דיג בטווח של עוד מייל או שניים, אבל תנועה ימית חופשית לעזה לא תותר מחשש להברחת אמצעי לחימה. גם המצרים צפויים להגמיש מעט את שעות הפתיחה של מעבר רפיח, אך תוך כדי הקפדה כי השליטה המלאה בתנועת העוברים ובזהותם תישאר בידם.

בד בבד, מסרב חמאס להיענות לדרישת ישראל להימנע מפעילות ב"פרימטר" הביטחוני - הרצועה ברוחב של כ-300 מטר ממערב לגדר, שצה"ל מקפיד לפעול בה כדי לסכל הנחת מטענים וחפירת מנהרות. ההערכה היא שגם כאן, כמו בכל הקשור להפסקת שיגור הרקטות והמרגמות, מה שיכתיב את המציאות תהיה ההרתעה שתושג במבצע "עמוד ענן". בניגוד להצהרות חמאס על נחישותו להמשיך ולהילחם עוד ימים רבים, טוענים בתוקף גורמי מודיעין בישראל כי הארגון במצוקה קשה על רקע הפגיעה הקשה, השיטתית, ברבים מנכסיו, ובהם אישים, מתקנים ואמצעי לחימה.

לא ברור אם אפשר לייחס למצוקה הזאת כביכול את הירידה היחסית שנרשמה אתמול במספר השיגורים לישראל. למרות המאמץ האווירי, שוב הצליח חמאס להוציא שני שיגורים לכיוון גוש דן, שיורטו בהצלחה. השגריר האמריקני דן שפירו, שביקר בסוללה החמישית שאחראית לסיכול הירי לתל אביב, בהחלט היה רשאי להרגיש כמו חתן בחופתו: אלמלא הסיוע האמריקני הנדיב, כיפת ברזל לא היתה שחקנית יעילה כל כך בעימות הנוכחי, וכמות הנפגעים שהיתה נגרמת בהיעדרה כבר היתה מן הסתם מחייבת את צה"ל לפעול קרקעית בעזה.

תמרון כזה נמצא עדיין בקנה, אולם נתניהו, ברק וליברמן החליטו אמש שוב לעכבו, כדי לתת זמן למגעים המדיניים. היום צפוי להגיע לעזה שר החוץ הטורקי, לכאורה כדי להביע הזדהות עם חמאס ולמעשה כדי להגביר את מעורבותה ואת השפעתה של ארצו באזור. במערכת הביטחון נשמעו בימים האחרונים קולות הקוראים לנצל את הסבב הנוכחי ל"ניקוי שולחן" מול הטורקים מפרשת המרמרה, וזאת כדי לאפשר להם להיות מתווכים הוגנים ויעילים מול חמאס (וגם בעלי ברית אפשריים מול איראן או חיזבאללה בעתיד).

סביר שבמהלך ביקורו של השר הטורקי תנצור ישראל או תצמצם את היקף הפעילות ברצועה, אבל עד אז ולאחר מכן - בהיעדר הפסקת אש מוסכמת - יגבר הלחץ האווירי שממוקד כעת גם בבכירים עצמם; במשרדים שלהם, בבתים, ובכל מה שיכול להבהיר להם את "מחיר ההפסד" ולדחוק בהם לפעול להשגת רגיעה. כחלק מכך מתנהל גם מאמץ הסברתי עצום, בהובלת דובר צה"ל, שתכליתו הזמת שקרים ושמועות שמפיצים הפלשתינים והדגשת הסלקטיביות בפעילות הישראלית. בהיעדר תקלות אופרטיביות אפשר בהחלט להכתיר בהצלחה את המאמץ הזה (שמתנהל ברובו במידה החדשה), שנותן לישראל עוד לגיטימיות בעולם שאפשר לתרגמה למרחב פעילות צבאית.

ואולם מבחנו האמיתי של המבצע לא ייבחן בתקשורת אלא בשטח - בערי הדרום ובמידת השקט שיקבלו לאחר סיום המבצע. הסוגיה הזאת תישאר עלומה גם לאחר שיושג הסדר בקהיר, ויהיה אפשר לפענחה רק בעתיד: כאשר יחל הסבב הבא יהיה אפשר לבחון, בדיעבד, איזו הרתעה השיגה ישראל בסבב הנוכחי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר