"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יום כיפורים בעקבות גוטליב

,עודכן

מדי שנה, בהגיע מועד חשבון הנפש, עולה בעיני רוחי התמונה המפורסמת "יהודים מתפללים" של הצייר היהודי, יליד גליציה, מאוריציו גוטליב. גוטליב מתאר בציור השמן המופלא, המוצג במוזיאון תל אביב לאמנות, קבוצת מתפללים ובה ילד, שמונה גברים ואחת־עשרה נשים בתפילת הנעילה של יום הכיפורים. היצירה גדולת המימדים, צוירה על ידי גוטליב בשנת 1878. הוא נפטר חודשים ספורים לאחר השלמתה, בהיותו בן 23 שנים בלבד.

המדהים בתיאור שהפיקו מכחוליו של גוטליב, הוא לא רק הטכניקה הריאליסטית המושלמת שלו, אלא גם המבט המשמעותי החרוט לעד בעיני הדמויות האילמות. חשבון הנפש של יום הכיפורים ניכר היטב. יש הטוענים כי כמה מן הדמויות אינן אלא דיוקן עצמי של גוטליב בילדותו, בנערותו ובבגרותו. גם על חלק מהחפצים המופיעים בתמונה יש רמזים המעידים על כך שהציור הוא חשבון נפש עצמי.

את רוב חייו הקצרים בילה מאוריציו גוטליב כאדם חילוני שניסה להשתלב בחברה הלא־יהודית. הוא העביר את ימיו לא רק בקרקוב, שבה יצר כפטריוט פולני, אלא גם בווינה, מינכן ורומא. גוטליב האמין באחווה בין בני אדם באשר הם. יצירות אחדות שלו מתארות את מלך פולין האגדי קז'ימייז' הגדול, שהתפרסם בסובלנותו כלפי היהודים. תמונה ידועה שלו, שזכתה בפרס חשוב, נעשתה על פי מחזהו של שייקספיר "הסוחר מוונציה", הנגוע באנטישמיות. בציורים אחדים עסק גוטליב בדמותו של ישו. אך אין ספק שיצירתו המפורסמת ביותר, היא תמונת היהודים המתפללים ביום הכיפורים.

בראיון שנתן לסופר נתן סאמועלי (שמואלי) הסביר גוטליב את המניע שדחף אותו לציור המתפללים. הוא סיפר שכל חייו האמין כי "נפלה החומה" המבדלת אותו כיהודי מבני כל העמים. "כולנו אחים ורעים, כולנו בני אב אחד, אל אחד בראנו". במהלך מריבה אחת נתקל בהערות אנטישמיות קשות ביותר. "החל דמי לרתוח... לבבי חש מכאוב איום ונורא... כל פצעי בת עמי התעוררו בקרבי.... אז נשבעתי להקדיש את כל כוחי לבת עמי".

פרק ט"ז בספר "ויקרא" עוסק בעבודת יום הכיפורים של הכהן הגדול. רוב הפרק מוקדש למנהגים שהיו ראויים לימי המקדש. בעיניי, המשפטים המשמעותיים ביותר לימינו קובעים: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ - הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם; מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה', תִּטְהָרוּ". ועוד נאמר: "וְהָיְתָה־זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְכַפֵּר עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל־חַטֹּאתָם - אַחַת בַּשָּׁנָה".

כל אדם ותפיסת יום הכיפורים שלו. עבורי, יצירת המופת של מאוריציו גוטליב וסיפור חייו קוראים לכל אחד מאתנו לחשבון נפש מתמיד - אישי ולאומי - בין אדם למקום, בין יהודי ליהודי ובין כל אדם לכל אדם. גמר חתימה טובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר