מיזוג פוליטי: אזהרה מההיסטוריה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מיזוג פוליטי: אזהרה מההיסטוריה

0

מוקדם להעריך אם האיחוד הדרמטי בין הליכוד לישראל ביתנו היה כדאי. יש צורך להמתין עד לספירת כל הקולות בבחירות. אבל מי שיבחן את תוצאות הבחירות בישראל מאז הקמת המדינה, יגיע למסקנה שמיזוגי מפלגות לקראת בחירות אינם בהכרח מתכון להצלחה.

היפוכו של דבר - במרבית המקרים, כשמפלגות החליטו לשלב ידיים כדי להגדיל את כוחן ואת ייצוגן בכנסת, הן נחלו אכזבה. כבר בבחירות לכנסת החמישית (שנערכו בשנת 1961) החליטו מנהיגי מפא"י (עם 42 מנדטים בכנסת) ואחדות העבודה (עם 8 מנדטים) לרוץ ברשימה משותפת בבחירות. אבל בבחירות זכה המערך (הרשימה המשותפת לשתי המפלגות) ב-45 מנדטים - ואיבד בפועל 5 מנדטים.

גם חרות בראשותו של מנחם בגין (17 מנדטים) החליטה באותה מערכת בחירות להתמזג עם המפלגה הליברלית (17 מנדטים), אבל ציבור הבוחרים לא התלהב מהרעיון. עובדה: הרשימה המשותפת קיבלה 26 מנדטים בלבד.

בבחירות לכנסת ה-13 ב-1992 זכה הליכוד ב-39 מנדטים, וצומת, בראשות רפאל איתן, שהיתה אז הפתעת הבחירות, קיבלה 8 מנדטים (ביחד 47 מנדטים). בבחירות ארבע שנים לאחר מכן (שבהן הצביעו בשני פתקים - הראשון לראשות הממשלה והשני לכנסת), החליט הליכוד ללכת עם סיעות צומת וגשר, אבל למרות המיזוג הם לא הצליחו לשמור על כוחם, איבדו 15 מנדטים וזכו ב-32 מנדטים בלבד.

בבחירות לכנסת ה-14 ב-1996 זכתה העבודה ב-34 מנדטים והיתה המפלגה הגדולה בכנסת, אולם מכיוון שנתניהו נבחר בבחירות ישירות לראשות הממשלה, היא נשארה באופוזיציה. בבחירות ב-1999 (לכנסת ה-15) צירפה אליה העבודה את גשר (בראשות דוד לוי) ואת מימד, אבל דווקא אז הפסידה 8 מנדטים (מנגד, אהוד ברק נבחר לראשות הממשלה).

אחת הפעמים הבודדות, שבהן מיזוג בין כמה מפלגות הביא לגידול בכוחן, התרחשה בבחירות לכנסת ה-13 (ב-1992), זאת לאחר שרצ, מפ"ם ושינוי, עם 10 מנדטים יחד, הקימו את מרצ ברשימה משותפת וקיבלו 12 מנדטים.

ההחלטה של נתניהו וליברמן לרוץ יחד אינה נובעת רק מהרצון להגדיל את מספר המנדטים של המפלגה המשותפת, אלא בעיקר מהשאיפה להבטיח שהליכוד ביתנו תהיה המפלגה הגדולה ביותר בכנסת, דבר שיחייב את נשיא המדינה שמעון פרס להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו.

יש לצעד הזה חשיבות נוספת, שהיא העברת מסר לכל המפלגות, כי גם עליהן להתלכד בגושים גדולים כדי למנוע רסיסי מפלגות. אין שום הצדקה לקיומן של 12 או יותר מפלגות בישראל, אפשר להסתפק בלא יותר משש מפלגות, אבל זאת יהיה אפשר להשיג רק אם יועלה אחוז החסימה מ-2% ל-5%-4%, דבר שימנע את ההתמודדות של רשימות קיקיוניות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר