"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי לא זקוק לטיפה של פינוק?

,עודכן

הנה, נמצאה הנוסחה הגואלת. ככל שהולכת ומתקצרת כהונתו הכושלת של המפכ"ל רוני אלשיך, וככל שצפוי השר גלעד ארדן להכריז על המפכ"ל הבא - כך הולכת ומתארכת רשימת החשדות כנגד בני משפחת נתניהו. לא רק הרשימה; גם ההדלפות סביבה, הספקולציות. ה"פרשנויות" מטעם ה"מלומדים".

מה שמדיר שינה מעיניי, הם אלו בתקשורת המפמפמים על "חשדות" כלפי שרה נתניהו ובנה יאיר, לפיהם קיבלו השניים "סיקור אוהד" או "חיובי" (אם תרצו: "סיקור מוטה"), באתר "וואלה". זה ה"מתת" שקיבלו, לכאורה, משאול אלוביץ.

ראשית, אתר "מידה" בדק אלפי כתבות באתר וואלה ומצא ההפך הגמור: רובן המוחלט שלילי וביקורתי כלפי נתניהו ומשפחתו. אבל גם אם נקבל את טענת אלה הטוחנים את מוחנו יום יום ומיישרים קו נגד משפחת נתניהו, אשיב להם:

(1) טבעי ואף אנושי, שאדם יבקש לעצמו סיקור אוהד ומפרגן; אין פסול בכך. הדבר הרי מתרחש, יום ביומו, באמצעי התקשורת הנדרשים לא רק "לפרגן" לאדם זה או אחר, אלא גם להשמיט, דברי בלע ולשון הרע. (2). אין לה, למשטרה, אלא להלין כלפי עצמה בלבד1 היא המציאה את השיטה. שני המפכ"לים האחרונים, דנינו ואלשיך, עיבו את דוברות המשטרה עד לממדים מפלצתיים - 180 קצינים ושוטרים בחטיבת הדוברות (!) - כדי לפאר את המשטרה ולקבל פרסום אוהד ומפרגן, ולהלל ולשבח את המפכ"ל וניצביו אפילו על חשבון האמת הלא נוחה למשטרה, תוך מזעור כשלונותיה ומחדליה.

למשל, עקב דו"ח מבקר המדינה הלא מחמיא, תשלוף הדוברות "פרשייה חדשה", רק כדי להסיט את תשומת הלב מהמשטרה עצמה. לעיתים, נדמה, שכתב כזה או אחר מקבל "מידע" "בלעדי", רק כדי לפרגן למשטרה ולפארה מול הציבור. אז מה שלמשטרה מותר, לשרה ולבנימין נתניהו אסור?

(3) אילנה דיין, למשל, התלוותה לאלשיך במשך כשנה וזכתה בראיון בלעדי ל"עובדה" - לא באולפן ולא בלשכת המפכ"ל, אלא בסלון ביתו. היא דפדפה באלבומיו האישיים, שמעה על ילדותו ומשפחתו, התוודעה לחוש הריח המיוחד שלו ולהתרברבותו שקרא כל מילה בתיקי נתניהו. הוא אף הודה בפני המצלמה שהדליף לה חומרי חקירה מסווגים (התלוננתי על כך ליועמ"ש). בתמורה קיבל ראיון מחבק, מפנק ומפרגן, יחסי ציבור מהמעלה הראשונה.

האם מישהו זעק, שהייתה כאן, "טובת הנאה" או "גמול" כלשהו? בוודאי שלא. ובצדק. היא ביקשה "בלעדיות" והוא קיבל את ה"ליטופים" שנזקק להם בדמות כתבה אוהדת - והרי לנו "מפגש רצונות", בלי אבק של חשד לפלילים, חלילה.

אז מה רוצים משרה נתניהו? מה יכלה שרה לתת לשאול אלוביץ בתמורה ל"סיקור אוהד" - פיצה? מה בדיוק?

כתב אישום כזה לא יחזיק מים, כי גם אויר אינו מחזיק, משום שאין בכך לא פסול ולא עבירה, ואף לא אבק ממנה. האם לא בשלה העת לשמוע בתקשורת גם את הצד השני של התקליט? תנו לי לראיין את המפכ"ל, והכל ייראה אחרת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר