"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקיצוץ באונר"א - צעד מתבקש לשינוי

,עודכן

החלטת הממשל האמריקני לקצץ בכספי התמיכה לסוכנות הפליטים הפלשתינים אונר"א, היא החלטה נועזת שהיתה צריכה להתקבל עוד במאה הקודמת.

תופעת הפליטות הפלשתינית אינה ייחודית בהיסטוריה האנושית. אולם ההתייחסות הבינלאומית אליה - במיוחד אורח הטיפול בה מצד האו"ם ומוסדותיו - חורגים בכל אמת מידה מן המקובלות בעולם. פרט לפליטות הפלשתינית, לא מוכרת בחוק הבינלאומי מציאות של מעמד פליטות העובר מדור לדור עד קץ הימים. ההחלטה האמריקנית פועלת אפוא לתיקון מציאות חריגה, שהתקבעה מאז 1948, במגמה להנציח לעד את בעיית הפליטים הפלשתינית.

בכל זאת, מומחי ביטחון הבקיאים בזירה הפלשתינית, מתריעים מפני תוצאותיה של ההחלטה, אשר להערכתם עלולות לערער את היציבות, שגם כך מעורערת למדי. לפנינו תגובת מומחים קלאסית, הנאחזת בשימור המציאות המוכרת, תוך גילוי חרדה מצעדי שינוי המובילים אל הבלתי נודע.

מנקודת מבט של מדעי החברה, מדובר באב טיפוס של חרדה אנושית מפני שינוי המציאות. להמחשת הדילמה מביאים כמשל את מצבם של פועלי ייצור, הדורשים מהנהלת המפעל העלאה בשכרם. ההנהלה תדע להסביר, כיצד דווקא היענות לבקשת הפועלים עלולה להזיק להם.

בניתוח מקצועי יוסבר כי למרות ששכר העבודה יעלה, הפועלים יהיו הנפגעים העיקריים מכך: עם עליית השכר, תחול בהתאמה עלייה במחיר המוצרים, ואז שוק הקונים יפנה למוצרים מתחרים, זולים יותר. מצד שני, אם לאחר עליית השכר, לא תהיה עלייה במחיר המוצר, הייצור יפסיק להיות רווחי. בכל דרך, המפעל ייקלע לקשיים ועלול להיסגר. בקיצור, ההנהלה תזהיר: "אתם צועדים לקראת תהום". זו הדינמיקה התבונית הנפוצה, הגורמת לבני אדם להימנע מנקיטת צעד הנראה על פניו רצוי, אך עלול בתוצאותיו להוביל לסיכון בלתי נמנע.

קארל מארקס הציג התנהלות זו ככניעה טיפוסית, למה שכינה "תודעה כוזבת". כך ימשיכו הפועלים להיות מנוצלים, מתוך תודעה שניטעה בהם כי עדיף להם שימור המצב הקיים, עד כדי קבלתו כאינטרס שלהם. מהלך לשינוי המציאות מתחיל אפוא, במקום שבו מוכנים להעז לטלטל את תנאֵי המציאות המוכרת, בציפייה לעצב מציאות חדשה, נכונה יותר. העזה כזו דורשת כמובן מוכנות לשלם את מחיר הטלטלה וחרדת המאבק.

זו הדילמה שבה היה נתון משה בבואו אל פרעה בקריאה: "שלח את עמי". בתחילה כידוע, עם התגובה המידית של פרעה, נוצר מצב קשה יותר, עד כדי תלונת משה אל האלוהים: "מדוע זה שלחתני אל פרעה?". מדובר בדינמיקה מוכרת לכל מנהיג הנדרש להובלת שינוי. ברציונליזציה הנתמכת בחוות דעת מומחים, תוצגנה כנגדו סיבות משכנעות לשימור המצב כמות שהוא, על מלוא בעיותיו, תוך הצגת המציאות המוכרת כרע במיעוטו.

גם בסוגיה זו, בא לביטוי ההבדל המהותי בין נקודת מבטם של מומחים - כמו קציני מודיעין, האמונים על מתן אזהרה מפני העלול להתרחש במרקם היציבות המוכרת - לבין נקודת מבטו של המנהיג. הוא חייב אמנם להקשיב באופן ענייני לאזהרות המומחים, אך מבחנו העיקרי הוא בתעוזתו לפעול לשינוי תנאֵי מציאות הדורשים לפי שיפוטו שינוי ותיקון. זה המקום שבו נדרשת התעלות של המנהיג מעל חוות דעת המומחים; שהרי המומחים, כדברי בן־גוריון, מתמחים בעיקר במה שקרה ולא במה שיקרה.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר