השמועות רחשו שאמש בחצות עמדה הפסקת האש בחזית עזה להיכנס לתוקפה. המבחן מתחיל הבוקר. חשיבותו שולית. שכן גם אם יחדלו הפלשתינים לירות אל יישובי עוטף עזה, תהיה ההפוגה קצרת ימים. מסיבוב לסיבוב הם מקצרים את הרגיעה ומהדקים אותה עוד ועוד. משמעות הדבר היא שגם בימי ההפוגה, ההופכים לשעות בלבד, חייבת ישראל לפעול בזירה המדינית-דיפלומטית. עליה לצבור הבנה לעמדותיה בכל רחבי העולם, ובעיקר בארה"ב ובאיחוד האירופי, כאילו אין רגיעה. מפני שבפועל אכן אין. ישראל צריכה למצב את עצמה בעמדה, שלפיה בכל רגע של חידוש האש הפלשתינית היא מצויה בעיצומה של מערכה דיפלומטית פעילה להשיג את הבנת העולם הנאור כי אין לה ברירה אלא להלום בחמאס. זו הפתיחה המדינית למערכה צבאית מרוכזת נגד הטרור מעזה. אבל מה אופייה? צה"ל נגד מי- האש בעזה מכונה מלחמת התשה - מטבע לשון משלוש שנים של קרבות עזים עם הפוגות בין צה"ל לבין מצרים בתעלת סואץ שהסתיימו ב-1970. ההשוואה שגויה. שכן אז לחמה מצרים לדחוק את מעוזי צה"ל משפת התעלה, ואילו עתה מנסים הפלשתינים להניס מיליון ישראלים בתוככי הקו הירוק ולהופכם לפליטים במולדתם. נכון לעכשיו צה"ל עסוק בציד מחבלים, בחשיפת חוליות טרור, בהריגת מפקדיהן הישירים. הוא מקצץ בזנב הנחש ולא בראשו. זאת מפני שישראל אינה מכירה בממשלת חמאס, שהשתלטה על רצועת עזה. נכון, לטוב או לרע אין ישראל יכולה להכיר בה. הסיבות רבות ומגוונות, ואחת מהן - פלשתינית במניעיה - היא שאם תדביק לאיסמעיל הנייה את התואר "ראש ממשלה", יאשימו אותה אבו מאזן ומרעיו ומדינות המערב בניסיון לפצל את העם הפלשתיני. חס ושלום. אך ישראל יכולה לנהוג בה כבממשלה הלכה למעשה, כבשלטון כובש שריבונותו אינה מוכרת. בבחינת "מידי תבקשנה", היא האחראית. אמנם צה"ל יוסיף לאתר את חוליות המחבלים בשטח על הפיקוד המקומי שלהן, אבל האחראים והאשמים הם איסמעיל הנייה ושרי ממשלתו, ולפיכך התגובה על ירי חמאס או הג'יהאד האיסלאמי היא בפגיעה בריכוזים ובבסיסים וברכוש שצברו בשנים האחרונות ברצועת עזה. מי שיוזם ירי על חיילי צה"ל המסיירים לאורך גדר המערכת הוא הממשל המקומי. כפי שהפלשתינים לא היו מקבלים תירוץ ישראלי תדיר כי קיבוצניקים נסערים מנחל עוז חצו על דעתם את הגדר ועשו שמות בעזה, והיו תובעים מממשלת ישראל לשאת באחריות ולמנוע הישנות מקרים כאלה - כך לישראל יש רק עניין משני ללכוד את המחבלים. קודם כל את האחראים לחופש הפעולה של המחבלים ולמי שבכוחם למנוע זאת ואינם עושים כן. הדבר אינו מחייב מבצע יבשתי של עופרת יצוקה ב'. הוא יכול להיות עופרת יצוקה מן האוויר בלבד. ממילא הוא כולל גם סיכול ממוקד של שרי הממשלה הבלתי חוקית הזאת.
