זה הקו האדום
רצף האירועים של השבועיים האחרונים, ובעיקר של היממות האחרונות, הוביל את ישראל לצומת הכרעה: האם להשלים עם השחיקה המסוכנת במציאות הביטחונית סביב הרצועה, או להוביל להסלמה בניסיון לשנות את כללי המשחק. ההידרדרות הביטחונית בדרום נמשכת בהדרגה כבר ארבע שנים, מאז הסתיים מבצע "עופרת יצוקה", אבל היא החריפה מאוד בתקופה האחרונה. משך הזמן בין סבב לחימה אחד לשני התקצר, הסבבים הפכו אלימים יותר, וחמור מכל - אחרי תקופה ארוכה של ישיבה על הגדר הצטרף חמאס באופן אקטיבי לפעילות הצבאית.
הסיבות לכך הן ברובן פנים-פלשתיניות: תחושת פעיליו כי הארגון הפך פוליטי וסטרילי מדי, וזנח את דרך הטרור; האתגר הגובר שמציבים לו ארגוני הטרור האחרים, בעיקר הג'יהאד האיסלאמי; תחושתו כי העולם בכלל וארצות הברית בפרט פחות אוהדות לישראל ולא יאפשרו לה לפעול בחופשיות; ודיבורי השלום העדכניים ששיגר אבו מאזן בשבועות האחרונים, בעקבותיהם נחרד חמאס לאותת לכולם שגם הוא חלק מהמשחק הפוליטי-דיפלומטי כדי שלא יישכח בצד. מחשש לתגובה חריפה של ישראל נמנע חמאס מירי לשטח ישראל (אבל לא מנע מיתר הארגונים לעשות זאת, בעיקר לעוטף עזה), אבל החריף מאוד את הפעילות הצבאית לאורך הגדר. בהוראה מגבוה חידשו פעיליו את הלחימה על הפרימטר הביטחוני, השטח בעומק 300 מטר ממערב לגדר שבו משמר לעצמו צה"ל חופש פעילות ופוגע במחבלים. כל חציה של הגדר בידי כוח צה"ל נתקלה בהפעלת מטענים, ירי צלפים ושיגור מרגמות; לשיא הגיעו האירועים ביממות האחרונות, כאשר חמאס חצה פעמיים את הגדר - באמצעות מנהרת הענק שפוצצה ביום חמישי ובטיל הנ"ט שפצע אתמול את ארבעת חיילי גבעתי.
מבחינת צה"ל מדובר בקו אדום שמחייב שינוי מדיניות מיידי. החיכוך המתמיד עם חמאס וגלישת האירועים גם מזרחה, לשטח ישראל, מעלים משמעותית את הסכנה לכוחותינו (ולאזרחים ישראלים), ומצמצמים ביחס ישר את חופש ונוחות הפעולה של צה"ל. השלמה עם המצב עלולה להוביל להחרפה ניכרת בפעילות הטרור ולגרור בקצה את ישראל לפעולה גדולה ומסובכת ברצועה. כדי למנוע זאת, צידד אמש צה"ל בתגובה לא מידתית לאירועי היממה האחרונה, גם במחיר של גרירת הדרום לסבב אלימות שיחייב ספיגה נרחבת ביישובים האזרחיים, ביטול לימודים ושיבוש שיגרת העבודה והחיים. האם זה יקרה? זה תלוי בכמה משתנים עיקריים: החלטת הדרג המדיני, שנתון במערכת בחירות; תמיכה או לחץ בינלאומי, שטרם קיימים; ומעורבות להשגת רגיעה, שטרם החלה אבל עשויה לצבור תאוצה, בעיקר מצד מצרים.
היממה הקרובה תהיה קריטית, ותקבע במידה רבה אם פנינו לרתיחה או לרגיעה, שגם היא - אם תגיע - תהיה זמנית ושברירית מאוד. שמי הרצועה מתקדרים, ונכון לאמש העימות אולי לא נראה מיידי אבל קשה לראות אותו נמנע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו